בוקר טוב לכולם!
אפתח עם הרקע לסיפור:
האקסית המיתולוגית שלי (נאמר, שם בדוי- לי) ואני היינו יחד כ-4 שנים.
הכרנו בצבא והיא הייתה הקשר הרציני הראשון שלי. המשמעות שהיא הייתה הראשונה שלי בכל המובנים (וגם אני הראשון שלה), הנשיקה הראשונה, הפעם הראשונה וכל הדברים הראשוניים והבתוליים שזוג עושה יחד בפעם הראשונה.
אחרי השנתיים הראשונות נפרדנו למשך חצי שנה כאשר עזבתי את בית ההורים והתחלתי ללמוד באוניברסיטה. באותה התקופה שלא היינו יחד- עדיין שמרנו על קשר ולא באמת המשכנו הלאה בחיים הזוגיים. בסופו של דבר חזרנו לעוד שנה וחצי יחד.
בסופו של דבר, אחרי 4 שנים בסה"כ, קיבלתי את ההחלטה הקשה שאנחנו צריכים להיפרד.
אחת הסיבות המרכזיות היו שפשוט ההורים שלי אף פעם לא באמת אהבו אותה ותמיד ניסו לגרום לי להמשיך הלאה בטענה שמגיע לי מישהי הרבה יותר מוצלחת וטובה ממנה. לקראת הנקודה שבה היינו צריכים לציין 4 שנים, ההורים שלי העלו את הנקודה שסביר כי היא תצפה שלאחר 4 שנים אנו עתידים להתחתן ומכיוון שהוריי ואני ידענו שזה לא באמת יקרה, עליי לשחרר אותה.
כלומר, אם אני לא מתכוון להתחתן איתה, זה יהיה אנוכי מצידי להיפרד ממנה בגיל 26+ ולהקשות עליה את החיים בהמשך.
כשהגיע השיחה והפרידה היא אכן בכתה לי ואמרה שהיא חשבה שאני הבחור איתו תתחתן.. כמובן שהמשפט הזה לא עוזב אותי עד היום.
כיום, מרץ 2016, יותר משנה וחצי אחרי אותה הפרידה קשה לי לשחרר אותה, מנטלית.
מאז, היה לי קשר אחד רציני ומספר קשרים מזדמנים/סטוצים.
גם הקשר הרציני היחיד שהיה לי אחריה דעך אחרי כחצי שנה כאשר תמיד דמותה מרחפת מעל הקשר. גם כשהקשר אחריה הסתיים, הבחורה אמרה לי שהיא יודעת שתמיד עקבתי אחרי לי (המיתולוגית) בפייסבוק וכי יצא לנו להתכתב בהודעות וטלפונים חטופים.
חשוב לי לציין שבמשך כל השנה וחצי אחרי הפרידה שלנו, לי לא מוכנה בכלל לשמוע ממני! חסמה אותי בפייסבוק ובווטסאפ ומסכימה לענות להודעות ולשיחות שלי אחרי לא מעט נדנודים מצידי. יש לי תקופות שאני מנסה ליצור איתה קשר וללא הצלחה.
(ייאמר לזכותי שכבר יותר מארבעה חודשים לא יצרתי איתה קשר, בכלל).
כל מה שאני רוצה ממנה זו הזדמנות לסגור איתה מעגל ולשמוע מה עבר עליה מאז.
אני יודע שיש לה חבר (גם כי היא סיפרה לי וגם מחבר משותף) ויש לי תחושה שהיא עשויה להתחתן עם הדגנרט הזה (עם כל הצניעות), ולבריאות. ואפילו אשמח להיות נוכח בחתונה.. ברצינות.
אז אחרי כל החפירה הזו, איך, לעזאזל, אני שם אותה מאחוריי באופן סופי ומוחלט?
ובהנחה שזה לא אפשרי, איך אני מונע מעצמי את הפאדיחה של לנסות וליצור איתה קשר שוב?
ומה עושים עם מחשבות על קאמבק?
בקיצור, אשמח לתגובות, עצות, הערות והארות!
המון תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות