היי רציתי לשתף פה בסיטואציה שקרתה לי מול הבת זוג שלי ואני באמת מרגיש אבוד ולא יודע מה לעשות
אני בזוגיות כבר כמעט שנתיים, גרים ביחד וזומנתי למילואים, באותו הזמן ששיתפתי אותה על הזימון לצו 8 שוב, ראיתי כמה זה קשה לה שאני אלך למילואים וגם החששות שלי לעשות שוב מילואים השפיעו עלי, ובאותה שיחה אמרתי לה שאני אנסה לראות איך אפשר לצאת מהמילואים ולא לעשות יותר מילואים
אבל ככל שהתקרבו המילואים וחשבתי על כל החברה שם שהם באמת נכנסו לי ללב בכל הסבבים שעשיתי, כבר לא היה לי יותר את הרצון באמת לעזוב את המילואים, ולאחר ששיתפתי אותה בזה היא לקחה את זה למקום הפוך מהמציאות, שלא חשוב לי להיות איתה ושאני מפקיר אותה לבד ומחליף אותה במילואים, וזה לא נכון אף אחד לא הולך מרצון לצו 8 לחזית בעזה, או באיוש ואני כן מבין אותה ויודע כמה זה קשה גם להיות בבית לבד והגעגוע, והחששות שיקרה משהו, וניסיתי לראות אולי אפשר לצמצם קצת את הימי מילואים ולעשות פחות מילואים בשנה מול המפקד שלי כמובן ובאישור שלו, אבל זה לא עניין אותה, מבחינתה אם אני עושה מילואים ולא מנסה לצאת מהם זה אומר שאני לא חושב עליה ועל מה שהיא צריכה ואני באמת לא יודע מה לעשות במצב כזה, זה מרגיש שאני צריך להרגיש רע שאני מרגיש טוב עם החברים שלי במילואים ורוצה להמשיך לעשות מילואים בחזית, אני הייתי שמח לעצות ובאמת לשמוע אם יש גם אנשים פה שעברו משהו בסגנון הזה, אני אוהב אותה מאוד וכואב לי להרגיש כמה היא לבד בבית אבל גם מצד שני אני מרגיש שאני לא רוצה פשוט לוותר על המילואים לחלוטין ולהתנתק מכל האנשים שבאמת הפכו את כל התקופה הקשה הזאת לתקופה קצת כיפית יותר וטובה, אשמח לשמוע עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026