היי..אני בת 22 בת יחידה לאמא חד הורית..לעולם לא ראיתי את אבא שלי ולא ידעתי מה זה אחים ..שכניראה הדבר השפיעה גם על הזוגיות שהיו לי ועל חיי החבר׳ה שלי ..עם הגברים שלי הייתי נורא תלותית ורואה בהם סוג של אבא וגם סוג של מושיעים אותי מהבדידות שלי וכשהזוגיות הייתה ניגמרת הייתי לוקחת את זה בצורה ממש קשה ולא מצליחה לשחרר ..ובנוגע לחברות תמיד אני מרגישה לבד אני לא מאמינה לאף אחד כולם וכולן נצלניות לא הייתה לי חברה טובה עד היום ..אני ליפעמים כלכך לבד ..המשפחה שלי לא כלכך בקשר אחד עם השני ככה שיש לי רק את אמא שלי שהיא גם לא כזה תמיד מתייחסת אלי ..ליפני מספר חודשים בן זוגי ואני ניפרדנו מצאתי את עצמי בלי חברות וגם המעטות שהיו איכזבו אותייי ..ניסיתי להתנחם בידידים אבל כמובן שהן רצו מימני יותר מידידות ..בקיצור מצאתי את עצמי לבד אני קמה לבד יושנת לבד מעבירה את היום לבד אני גם מתמודדת עם הפרידה מבן זוגי וגם לא עובדת כרגע כי בעיר מגוריי קשה למצוא עבודה וגם כשאני מוצאת זה משהו שלא מתאים לי או שזה בעיר אחרת וזה נסיעות ובאלגנים וגם בלי חבר׳ה..בקיצור יש לי רק את הקדוש ברוך הוא כנחמה ..יותר מי זה פשוט אין לי ..איך מתמודדים עם הבדידות הזו?מה עושים בשביל להעביר את היום בכיף?איזה הצעות יש לכם בנוגע לאובססיביות שלי לגברים שבחיי ?ואך משחררים מהחבר ושוכחים ? ואיך למצוא חברות חדשות שיעשו לי רק טוב ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות