קושי בהשתלבות בקבוצה של אנשים - באיזה שלב זו נורה אדומה?

היי, אני לא באמת תמר, אבל בחרתי בשם הראשון שעלה לי לראש. אני בת 20, התגייסתי לפני שנה לאחד התפקידים הכי נחשקים לבנות בצה״ל. 2.8.
ההורים שלי על הסקאלה הדתית חרדית, היום יותר נוטים לפן הדתי, לפני כמה שנים נטו יותר לכיוון החרדי. כשהייתי בת 15 יצאתי רשמית מעולם הדת, מול ההורים, מול החברות, ובגיל 16 ההחלטה שלי להתגייס הייתה חזקה יותר מכל החלטה שקיבלתי בעבר, והתגייסתי.
אני אגיד שתמיד הכרתי את עצמי כבן אדם מאוד חברותי, אנשים אהבו אותי, קיבלתי פידבק חיובי כל הזמן על כמה שאני מצחיקה וכמה שאני חכמה וכמה שאני מאירה כל חדר שאני נכנסת אליו ואיך מרגישים בחסרוני כשאני לא נמצאת. הרגשתי וידעתי שכל זה נכון, עד הגיוס.
נכנסתי להכשרה בת חצי שנה שנחשבת קשה לעולם התומכ״לים, אני ועוד 6 בנות. וחוויתי קצת קושי בלמצוא את עצמי. הרגשתי שלמרות כל מה שאנחנו עוברות ביחד הן לא באמת מכירות אותי. אבל סלחתי לעצמי, כי לא הייתי אני. לא הארתי שום חדר שנכנסתי אליו, לא הצחקתי אף אחד. לאט לאט קשרים בינהן התחילו להיווצר ולאט לאט אני הרגשתי שאני יותר בחוץ. אבל שוב זה היה בסדר, כי אני צריכה את הזמן שלי עם עצמי כשקשה לי, שזה נכון אבל איפה היה הגבול?
סיימנו את ההכשרה, קלטתי שהן יצאו עם חברות לכל החיים ואני לא יצאתי עם שום דבר חוץ ממקצוע וקצת פחות ניצוץ בעיניים. נכנסו יחד לסדיר, אני לא מרגישה שאני מצליחה להתחבר. אני לא מרגישה קשורה בשיחות קבוצתיות, אני לא מצליחה לנהל שיח אמיתי, אני מרגישה לא קשורה, אני מרגישה משעממת, אני מרגישה פתאום חוסר בטחון.
וזה לא שלא התחברתי בכלל לאנשים, התחברתי קצת. היחידה שאני נמצאת בה לא מייצגת יותר מידי אנשים מהמגזר הדתי, אם הייתי צריכה לשים את זה במספרים זה כנראה היה יחס דתיים חילונים של 1:20. אז מי האנשים שאליהם כן התחברתי? הדתיים, ברור. אפילו יצאתי עם מישהו, שהיה דתי כמובן.
אני מתחילה להרגיש שהבעיה בי, ואף פעם לא הרגשתי שיש בי בעיה כזאת, אני לא יודעת מה לעשות ומתלבטת אם להגיד לעצמי שאלה פשוט לא האנשים שלי זה נכון או שזה שקר שאני ממציאה לעצמי, כי לא יכול להיות שיחידה שלמה הם פשוט לא האנשים שלך.
מצד שני בבית נוצר איזה שהוא פער עם החברות, אני יוצאת חמשושים לרוב, יציאות מעולות בסהכ. אבל להגיע הביתה בחמישי בערב גמורה מעייפות משאיר את שישי בבוקר לחיים חברתיים ושם זה נגמר, שבת זו שבת. וכמובן שגם תחומי העניין השתנו.
בקיצור אני פשוט מרגישה קצת בודדה ואני לא ממש יודעת מה לעשות.
תודה אם קראתם עד לפה, באמת, עצות יתקבלו בברכה