לפעמים אני לא מצליחה להטיל שתן בשירותים ציבוריים ובסביבת אנשים, לדחות את השירות לאומי?

מאז שאני קטנה יש לי את הבעיה הזאת, קוראים לזה ״שלפוחית ביישנית״.
לאחרונה אני מצליחה איכשהו להתמודד עם זה וכבר יצא לי להצליח בקניון, למשל. אבל עדיין הבעיה הזאת תוקפת אותי בעוד מקומות.
הוצאתי פטור מהצבא ועכשיו יש לי אפשרות לעשות שירות לאומי, וידעתי במיליון אחוז שאני הולכת לעשות את השירות.
אתמול הייתי ביום הכנה ופשוט היה נורא.
בהתחלה היה מאוד כיף, ממש התגברתי על כל חרדה חברתית שאי פעם היתה לי- הקראתי בפני כולם את החוברת שחולקה, השתתפתי בהרצאה, סיפרתי על היום שלי לכולם, הייתי נחמדה וחביבה ויצרתי המון קשרים חברתיים. בהמשך הוגשו שתיה וחטיפים ואז היתה גם הפסקה. בהפסקה הלכתי לשירותים והיה קצת רעש מסביב אבל איכשהו הצלחתי להתגבר על זה.
בפעם השניה הרגשתי שאני ממש צריכה ללכת אבל המדריכה ביקשה אם אפשר להתאפק כמה דקות עד ההפסקה ולכן התאפקתי. כשהגיעה ההפסקה כולן הלכו לשני השירותים הבודדים שהיו, וכך יצא מצב שהתאפקתי וגם הייתי נורא בלחץ. ואם זה לא מספיק- המקום הזה נמצא באזור לא טוב (הרבה עבריינים נמצאים באזור) והמקום פרוץ (פתוח לגמרי- כל אחד נכנס ויוצא משם) , לכן גם כשהייתי בשירותים לא יכולתי לדעת בוודאות שאין בסביבה אנשים, וגם היה צמוד לזה חדר שהדלת שלו היתה פתוחה וממש התווכחו שם, וגם כשהפסיקו להתווכח כבר לא הצלחתי.
קרה מצב שהתאפקתי 40 דקות ונורא כאב לי. משם הלכתי במהירות ואז נסעתי באוטובוס למשפחה של חבר שלי שגרים קרוב, כשהגעתי הזעתי בכל הגוף, הייתי עייפה כי בלילה הקודם לא ישנתי בכלל (פסיכומטרי עוד שבוע), ובדר״כ כשאני מתאפקת אז קשה לי - גם בבית, אז כבר יצאתי משם והמשכתי הביתה. הגעתי הביתה אחרי כמעט שעתיים של התאפקות , וכשנכנסתי הצלחתי ישר אבל לא היה לי הרבה (חוששת שאולי בגלל ההתאפקות זה קרה) - אבל בכל מקרה זה היה יום נורא וכאב לי למשך הרבה מאוד זמן.
אני שוקלת אם בכלל ללכת לשירות שמתחיל עוד שבוע או לדחות אותו. דווקא בחרתי במקום של יועצים סוציאליים והוא מקום מאוד מזמין ונעים, אבל גם שם יש רק שני תאי שירותיים ושם לפחות הדלת סגורה אבל כל אחד יכול להיכנס...
אני נורא מבולבלת ולא כ״כ יודעת מה לעשות, ובעיקר מפחדת שזה יחזור לי. מה עושים?