אני עובד כרגע כקופאי בסופרמרקט שכונתי קטן. ופשוט נמאס לי מאיך שהחיים שלי נראים כרגע. נמאס לי שאני צריך לעשות מאתיים עבודות גם סדרנות וגם ביקשו שאני אהיה המחליף של מישהו שתפקידו לספור סחורה כשהוא נעדר, נמאס לי שאני צריך להתאמץ פיזית על אף גילי הצעיר, באמת קשה לי להתכופף ולהרים דברים, אני פשוט שונא את זה כל כך. תקראו לי בכיין אבל זה אני וזהו; לא נועדתי לעבודות פיזיות.
ולמה אני בכלל צריך לעשות עבודה של סדרן או של אחראי זמינות אם אני מקבל מינימום? למה, סדרן יכול להיות קופאי? לא! אז למה אני צריך להיות גם זה וגם זה? זה מטריף אותי, והאמת שאפילו אמרתי את זה להנהלה. על הז׳ שלהם כמובן.
נמאס לי גם שאני צריך להיאבק על הזכויות הסוציאליות שאני זכאי להן לפי הדין.
החיים שלי זה פשוט בית ועבודה, ואין לי שום דבר חוץ מזה. נמאס לי שאני בודד כל הזמן, נמאס לי שאין לי חברה וחברים והכי נמאס לי שאני חסר כל ניסיון מיני ורומנטי. אני רואה בזה כישלון עצום.
אני מתכנן ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בשנה הבאה, ואני לא יכול לחכות ללמוד באוניברסיטה ולגור במעונות בשקט בלי אף אחד ולהיות עם אנשים בגילי. אני גם מחכה כבר לעבוד במקום שבו לא ינסו לדפוק אותי כל הזמן, במגזר הציבורי רוב הסיכויים, ולתת לי את המינימום של המינימום, גם כשהדין מחייב אותם לתת יותר.
אני ממש לא נהנה להתווכח על שארית של יום מחלה או חופשה, אבל איזו ברירה יש לי? זה הכסף שלי, הזכויות שלי. אפילו על שי לחג הייתי צריך לשאול בעצמי במקום שהמעסיק יבוא ויודיע לי כמו שהוא אמור לעשות.
כל כך נמאס לי מעבודות בשכר מינימום. מקום העבודה הוא לא רע, הרוב שם טוב, אבל מה שרע אני רואה בזה אפילו מעין עלבון אישי. למה אני צריך להיאבק על הדברים האלה? והכי מעצבן זה שאין לי מה לעשות, אין לי כסף לעורך דין שייצג אותי.
איך אני יכול אולי להימנע לגמרי מהסנג׳ורים האלה? אני עדיין צריך את העבודה הזאת לשנה הקרובה.
פשוט נמאס לי כל כך, אני רוצה חיים אחרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026