אני בודדה מאז שאני זוכרת את עצמי
אני זוכרת שתמיד הייתי נלחמת על להיות חברה של הבנות ביסודי וזה נמשך ככה עד התיכון עד שנשרתי מהתיכון שלמדתי בו בכתה יא' המשכתי פשוט במסגרת פרטית
עכשיו כשאני אחרי השירות הצבאי שלי זה מורגש הרבה יותר. אני פשוט לבד.
תראו, אני לא באה ממקום של התבכיינות אני פשוט באמת לא מבינה מה אני עושה לא בסדר,
אני סוציאלית, אני בימים אלו לומדת, יש לי אפילו בן זוג שאין אין דברים כמוהו בעולם
אבל עדיין - עם כל הברכות שקיבלתי בחיים אני פשוט מרגישה בדידות
אין לי את החברה הטובה הזאת שמרימים אלייה טלפון בספונטניות ויוצאים לאיזה מסע קניות או בית קפה בסבבה
אין לי עם מי להתאמן בחדר כושר למשל.. אתם מבינים. הדברים הקטנים האלה.. שגורמים לי להבין שוואלה אני לבד
קשה לי להתחבר וגם אם אני מתחברת זה לאנשים הלא נכונים (הייתה לי חברה שפגעה בי מאוד וסיכסכה, ליכלכה עליי מאחורי הגב.. והרשימה עוד נמשכת)
הייתה לי שיחה עם אדם קרוב שאמר עדיף להיות מבודד מלהיות בחברה לא טובה
ומאז נראה לי שאני הולכת לפי הכלל הזה
אבל זה לא טוב ואני לא רואה את עצמי ממשיכה ככה בהתבודדות
אשמח לעצות ותאוריות שלכם.. איך אני משנה את המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025