אני חוזר בשאלה, אבל יש לפעמים ערעור חרטה על זה...

גדלתי בבית דתי סרוג. חונכתי להתפלל כל יום האמנתי בעולם הבא.. אנשים עושים מצוות בשביל לעשות כמה שיותר צדק בעולם הזה, בשביל הנשמה שתגיע למעלה תישב תחת כיסא הכבוד של האלוקים..
אני אומר לעצמי, בני אדם (כלומר הנשמות) הגיעו לכדור הארץ.. מה התפקיד שלנו בתור בשר ודם? לקיים מצוות שבכלל הגוף לא יוכל להנות שיגיע זמנו למות? האם נולדנו בשביל להעביר את החיים בהנאות של החיים? מה אם מליוני בני אדם ואפילו טירלוני אנשים שמתו ככה וככה במחלות, במלחמות, בעבודות... האם מי שמגלה על עצמו הומו צריך לעבור ניסיון? האם כל זרע לבטלה זה רק בשביל הנשמה? הרי כאן בארץ כל ארץ ואומר נלחמת על הקיום כל אחד מצדיק את עצמו.. הוא הצודק. היום מדבר הכסף והתהילה.. ויש גם לפעמים שאני מרחם על האלה שעוד מאמינים באל שאולי לא קיים... (בשבילי כרגע במצב שאני מאמין בו..) הרי בכל אופן אין לנו חיי נצח... פה בארץ הכל זאת מלחמה על תרבויות, שפות, כיבוש מדינות, הרג, רצח, קרבנות... האם באמת על הפיסה הזאת אנו צריכים להילחם בתור כל בני האדם? יש את דעאש, יש את ישראל, סוריה שבאמת כל אחד צמא לדם צמא לניצחון צמא להגיד את דבריו שהוא צודק ואז אלוהים צוחק עלינו בקול גדול... כל אחד מאמין שהיושב במרומים נתן לו את הארץ הזאת וזאת.... האם הדתיים באים לפה רק בשביל לתת דין וחשבון בסוף לנשמה שעולה למעלה? הרי אנשים ממציאים הרבה דברים.. גן תורה המציאו וכתבו ואומרים שהיא ניתנה מאלוהים... ערערתי למשל על סבתא שלי ז"ל שהכרתי אותה עוד שהייתי ילד והיא בקושי חיה כאן.. בקושי אנשים נושמים.. ואז חס וחלילה מתים. ילדים קטנים חולים בסרטן ובלי מחלות קשות של שיתוק מבחין ועוד.. וגם במהלך החיים.. אמא שלי תודה לאל... או ברוך השם בריאה.. אני מפחד לאבד אותה אם כל המחלוקות שיש לנו, אני אוהב אותה מכל הלב.. אנשים מנוותים את חייהם, הם לוקחים את גורלם בידם.. אני הומו והחלטתי ללכת לפי צו מצפוני אבל אני גם מתחרט על דברים שעשיתי ואי אפשר להחזיר גלגל לאחור, אני רוצה להביא ילדים כדי לסמן וי על זה שגם לי יש דור המשך... אבל בכל אופן זה רק בשר ודם ואין לי לדעת מה אם הילד או הילדה שלי יחלו גם במחלות קשות או שיחיו באריכות ימים.. איני שופט כל בן אדם.. בן אדם ואמונות יחידה, אבל כפייה דתית מפריעה לי.. נכון שאנחנו נולדים להורים שמחליטים בשבילנו היכן נגור, מי יהיו החברים שלנו, אנו מעצבים את האישיות שלנו אם נהיה עצבניים, אלימים, רוצחים, אוהבים, רחמים, נעשן, נתמסטל ועוד.. מה המטרה שלנו החיים? להנות בעולם כאן לפי הדרך שלנו או להמשיך את הדרך שהורינו חינכו אותנו?? האם מה שטוב לנו באמת טוב לנו או דרך אחרת?
שאלות קשות, ערב טוב ובאהבה.