אז ככה
אני בן 26, סטודנט לתואר שני במדעי התזונה ומאמן כושר. אחרי מוות של הבן אדם הכי קרוב אלי בפיגוע אני התחלתי ללכת למטפל.
פה נפתחו טרואמות ילדות קשות שהביאו לי להבנה של למה אני רואה את העולם איך שאני רואה אותו, למה אני פחדן וביישו ונמנע ולכן גם בודד.
אז התחלתי אחרי עשר שנים לצאת לדייטים, לנסות להכיר אנשים וכו'.
הפחד שלי בדייטים זה שברגע שהקשר יתפתח לאנשהו אז הבחורה שאני איתה תראה כמה אני לבד, עם מעט מאוד חברים ובלי ניסיון כמעט בתחום הזוגי ולכן איו אף אחת שתרצה מישהו בודד כמוני, כי אם אני ככה בודד אז משהו איתי כנראה ממש לא בסדר.
זה פוגע גם ביכולות שלי לפתח קשרים חברתיים אבל בדייטים זה הכי מםריע, ולכן אני בדרכ חותך אחרי דייט ראשון או שני כדי להמנע מבוכה כזאת גדולה.
עד כמה החששות שלי במקום? אולי כדאי שאקי לעצמי עוד שנתיים להתבסס חברתית ואז אחפש דייטים? אני קצת אבודה, מצד אחד אני סוף סוף יצאתי מהכלא שנכנסתי את עצמי לתוכו אבל מצד שני אני מרגיש שזה כבר מאוחר מדי והייתי צריך לטפל בדברים האלה לפני עשור.
אשמח לכל עזרה בנושא... תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025