אני בת 27 וזאת בעיה שמלווה אותי כבר כמה שנים ואני לא יודעת איך להתמודד איתה.
מאז שאני בת 15 בערך אני מציירת ציורים, אני עושה גם תואר באמנות שאני עומדת לסיים השנה ואני גם מנגנת בגיטרה.
אני לא אומרת שאני הכי טובה שיש או שאין לי איפה להשתפר, אבל הרבה אנשים אומרים שאני צריכה להתחיל למכור ציורים או להעביר שיעורים פרטיים? ומה אני עושה? משמרות בסופר פארם, בעבודה שאני לא סובלת ומרוויחה בה שכר מינימום
וכשאנשים שואלים אותי למה אני לא מוכרת ציורים או מעבירה שיעורים אין לי מושג מה לענות כי בתכלס הם צודקים: למה לא למכור ציור ב100 שקל במקום לעבוד שלוש שעות בשביל הסכום הזה? כל אחד אחד בטוח היה עושה את זה, אני מכירה כאלה שמעבירים סדנאות, שיעורים, מוכרים דברים שהם מכינים אבל אני מיושנת כזאת ובעייתית ונורא רכושנית בקשר לציורים ששוכבים במחסן ומעלים אבק עד שאני מסדרת אותו.
אני לא אחת שחיה בסרט שאני אמכור בכמויות וזאת תהיה עבודה קבועה אבל עדיין אני כועסת על עצמי שאני כזאת חסומה לרעיון הזה ואני לא יודעת איך להשתנות. זה גורם לי להרגיש ממש גרוע וכאילו חבל שיש לי בכלל כישרון ציור אם אני לא משתמשת בו??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות