סובל מדיכאון קליני

אני סובל מדיכאון קליני וחרדות כבר לפחות 5 שנים ניסיתי איך כל הדרכים האפשריות לטפל בזה: פסיכולוגים, מלא סוגי תרופות, נזעי חשמל ,אלקטרודות, רפואה טבעית צמחים ודיקור ,והייתי מאושפז חודש וחצי מרצון .
אנשים לא מבינים מה זה אדם שסובל מדיכאון קליני, אין דבר יותר קשה מיזה בפרט אם כדורים לא עוזרים בכלל, לא סתם אחוז המתאבדים הגבוה ביותר הוא בגלל דיכאון, למען האמת אני מיואש כבר לפחות שנה וחצי פשוט נגמרו לי האפשרויות, כל מי שאי פעם ניסה לעזור לי גם התייאש או התרגל לזה שאני סובל כאילו זה הפך להיות שגרה ,פשוט לא נורמלי החוסר מודעות שיש לאנשים וחוסר האמפטיה לסובבים אותם.
אני עכשיו במצב שאני סובל 24/7 ומנסה רק להעביר את הדקה הקרובה איכשהו , זה מצב שגובל בטירוף שאני לא מאחל לאף אחד , באמת שיכלו המילים ותקצר היריעה מלתאר את הסבל התמידי והמתמשך הזה ואת הייאוש הקודר הזה, אני רק אומר למי שלא מבין שהמרחק בין הרצון הקיומי של האדם לבין הרצון הממשי להפסיק להתקיים הוא גדול מאד ורק מי שעבר אותו ונלחם בו, מכיר בקיומו , ואם בכל זאת אדם רוצה ושואף להפסיק להתקיים זה רק מראה עד איפה סבלו מגיע.
אני לא יודע למה אני כותב אפילו את הדבר הזה הרי זה לא שמשהו ישתנה אני אסיים לכתוב ולהוציא את אשר על לבי, ושוב אחזור לבוץ של הסבל והנסיון לא לחשוב ולא להרגיש (אלך לעשן ג'ויינט כמו כל יום שיזרוק לי את השכל ).
אני רק רוצה להוסיף שממש כואב לי האבסורד הזה שיש אנשים מתים שמהלכים על הארץ סובלים ונלחמים על חייהם ואין איש שם על לב ,מערכת בריאות הנפש בארץ ממש זוועתית , למה בעיר כמו ראש העין אין מרפאה לבריאות הנפש ,למה בשביל פסיכולוג או פסיכיאטר של הקופה צריך לחכות חודשיים, אתם יודעים מה זה חודשיים לחולה דיכאון וחרדות, ועד שמגיע התור הפסיכיאטר בקושי שומע אותך דוחף לך עוד כדור ונתראה לפחות עוד חודש, חודש של תופעות לוואי נוראות שלא נותנות לחיות ובסוף הכדור לא עוזר וצריך לחזור לפסיכיאטר שיהמר על עוד כדור או שיגביר מינון שלא יועיל כלום, זה נקרא מענה ???
והאנשים שמסביבך (לא כולם) זה ממש בושה וחרפה לשמוע אנשים לידך מתלוננים שהקפה לא מספיק חם או שרוצים למות בגלל שהתלכלכה להם החולצה, תפתחו ת'עיניים תראו איפה אנשים אחרים נמצאים, במלחמה יומיומית נגד סבל מטורף וברצון לפגוע בעצמם, כן תפתחו את העיניים ואל תטמנו את הראש בחול, אתם יודעים מה ההרגשה כשאתה במיטה סובל על גבול הטירוף ואתה שומע את המשפחה או החברים שלך מתכננים להם איזו חופשה באילת או טיסה ליוון, אתם לא מתביישים הבן אדם לידכם כבר חצי מת וזה מה שאתם עושים במקום לעזור לו, אנשים נוטים לזלזל בחולי דיכאון אולי בגלל שזו מחלה שאינה מוחשית, אבל מה יותר אמור לעורר את המודעות מאשר העובדה שהסיבה מספר 1 להתאבדויות זה דיכאון, החבר הדיכאוני שלך על סף מוות !!! אפילו בהלכה היהודית הוא מוגדר פיקוח נפש ומחללים עליו שבת !!!
אני כותב מילים אלו מתוך כואב ומקווה שמילים אלו יעזרו לפחות למתמודדים אחרים ולקרוביהם להבין את חומרת הבעיה ולהעלות אותה למודעות הציבור !!!

בתקווה לשינוי
מתמודד המחזיק בתקווה קטנה ודועכת