אני פשוט כישלון בכל תחום, מה אפשר לעשות עם זה?!

אני מנסה לחשוב חיובי אבל אני כבר לא מסוגל.

יש לי המון נושאים לדבר עליהם אז אקטלג אותך לנושאים:

בתחום הבריאותי והמראה שלי:
קודם כל יש לי פצעים במצח (עקב אבעבועות רוח) גם ניסיתי להשתזף המון, ואני עדיין כמו סיד.

- יש לי באף המון שיערות שכולם רואים אותם כי אני גבוהה ותמיד יש לי שם נזלת שאני מנגב את האף ועדיין נשאר איכשהו אחר כך.. חשבתי על לייזר באף אבל אמרו לי שזה לא בריא.

- כל הגוף שלי נקודות חן, לא עדיף שאני אגיד כמה.. הרופא עור ראה אותי והוא ממש הופתע מהכמות...

-השיניים שלי עקומות אפילו ששמתי שנתיים גשר בתיכון

- יש לי דחיסת לשון, לסת אחורית, ראש מאורך, השיער שלי מפוזר,חלש מאוד ודליל.

-אני רזה, רזה מאוד... מטר 1.83 ומשקל 56. אל תאמינו אבל זה נכון...

-אני בשירות לאומי וקשה לי לבצע גם שם פעולות. לעשות כלים, להכין אוכל, להשגיח על אנשים וכאלה
לדוגמה לקח לי 3 חודשים לזכור את השמות של האנשים שם באמת ניסיתי כל היום לזכור לזכור ולא הצלחתי...

- אני מדבר לא ברור, רוב מי שאני מדבר איתם לא מבינים מה שאני אומר..

- אני לא מצליח להשלים משפטים "נגיד שואלים אותי שאלה אפילו אני לא זוכר מה להגיד ואם כן חוץ מזה שהקול שלי לא ברור אני כזה אומר אם נניח שואלים אותי אם יש מגבת למטה אז אני עונה "כן זה למטה צריך כן.."
או אני אומר אפילו שקר ואומרים לי בוא לשמש אני עונה "אבל לא רוצה להשתזף" ואז אני נזכר שאין באמת שמש..
או אני הולך לאנשים להגיד שלום כי שכחתי שצריך.
יש לי מלא בעיות קורדינציה כי אני לא רואה בדיוק מה צריך לעשות...
אני לומד רישיון, ואני ממש לא מסוגל לעשות אני בשיעור 20 והמורה מסתכל עליי וממש מתוסכל שאני לא מצליח כלום, אני חא שם לב לעוברי אורח, את הכללים, מה לעשות... כלום.
- ביזבזתי 40 אלף שקל על קורסים (לא רוצה להגיד מה שלא יזהו אותי) כי חשבתי שזה יעזור לי וגם במחינה מקצועית אבל אני לא מצליח ובכל מסגרת אני בודד...
- יש לי חרדות ודיכאון חמור, עשו לי הסרת שקדים כי השקדים שלי היו ממש מוגדלים (הרופאים ממש הופתעו מהגודל) וחשבתי שהמועקה שיש לי בגרון שמפריעה לי כל יום באופן יום יומי תעלם!! אבל זה לא נעלם אז כנראה זה משהו רגשי-נפשי.. זה פשוט כאילו שחונקים אותי בגרון אבל התרגלתי לזה כבר זה נוראי.. כבר 8 שנים המועקה בגרון (כמו גולה בגרון).

- אני ממש מתוסבך עם אוטובוסים ורכבות, היה לי ימים שנסעתי 8 שעות באוטובוס כי התבלבלתי כל הזמן לאן להגיע, ולא מצאתי את הדרך הנכונה לבוא.
- או שאומרים לי להגיע למקום מסוים ואפילו מראים לי איםה זה נמצא אז תמיד אני הולך הרבה יותר ואני אף פעם לא מצליח להגיע והולך אפילו שעה עד שאני מגיע...
- אני לא מצליח להשלים משפטים נכון, להתנסח ברור..
- אני ממש לא בנוי לתואר, ובלי רישיון ואנגלית ומתמטיקה בתיכון כל יום התאמנתי על זה וניסיתי להצליח אבל אפילו בגרות 3 יחידות אפילו שסיימתי ועברתי אני לא יודע בכלל, אני כל הזמן שוכח דברים.
- אין לי בכלל חושק מיני, וגם אם יש לי הגמירה שלי היא תוך 3 שניות.
- אני הומו, תבינו לבד את הבעיות.
- החלפתי שם משפחה למשהו אחר לגמרי ועכשיו מסתכלים עליי ממש מוזר כולם ושואלים אותי שאלות על זה אבל מעדיף את השם הנוכחי על השם המוזר שהיה לי מקודם ):
-פעם צחקתי הרבה פעמים ועכשיו אני בקושי צוחק ואפילו בכלל לא מצליח לצחוק על דברים. אני כזה רציני וזה לא משמח
- אין לי חברים, החברים שלי רק וירטואליים.
- אני לאחרונה גם לא שומע טוב
- לא רואה משהו
- יש לי קשב וריכוז רציניים וגם לקויות למידה ממש רציניות שאני יכול ללמוד שעות לגשת לבחינה ורק להעתיק משליפיפ כי אני לא זוכר כלום
- לא עבדתי במהלך התיכון, סתם הייתי בבית
- אני מתלבש ממש מכוער

ועוד ועוד ועוד.

חשוב חשוב לי ממש לציין ש80 אחוז מהזמן אני ממש עם מחשבה חיובית, מנסה כי חשבה רעה לא גורמת לי לטוב.. תמיד שאני פורק אני לא מסוגל להסתיר יותר את הקשיים

מה אתם חושבים עליי? מה לדעתכם אני יכול לעשות?