פרידה מהידידה הכי טובה שהיא גם החבר הכי טוב שהיה לי... איך מתמודדים?

אז עכשיו חזרתי הביתה אחרי שניתקתי קשר עם הידידה הכי קרובה שלי שהיא יותר מכל חבר שהיה לי אי פעם..
הכרנו לפני ארבע שנים ומאז היו ירידות ועליות אבל כל זמן שהיינו בקשר תמיד סמכנו אחד על השנייה ותמיד היא הייתה שם בשבילי בכל מצב שהייתי צריך ואנמ הייתי שם בשבילה תמיד וזה היה קשר מיוחד..
אני יזמתי את ניתוק הקשר עכשיו והוא מיועד להשאר ככה אבל זה כואב ברמות הזויות ואין לי למי לפרוק באמת..
יש כמה סיבות שבגללן ניתקתי קשר אבל הן כבר לא נשמעות הגיוניות כמו שהן היו לפני שעשיתי את זה
הסיבה העיקרית היא שיש לי עכשיו חברה וגם כל בת זוג קודמת שלי תמיד הן הרגישו מאויימות על ידי הקשר שלי עם הידידה הזו כי תמיד היינו כלכך קרובים והיא תמיד הייתה שם בשבילי בריבים
למרות שאף פעם לא היה בינינו משהו רומנטי זה תמיד היה מפחיד את בנות הזוג והן היו מקנאות ממש וגם כמה פעמים זה גרם לזה שניתקנו קשר (אבל ברגע שהקשר עם בנות הזוג נפרד היינו חוזרים לקשר..) וגם לבת הזוג הנוכחית זה הפריע והתחלתי לחשוב שעם כל כמה שהקשר הזה חשוב לי אני לא רוצה שהוא ימנע ממני לתת את כולי למי שאני בוחר שתהיה בת הזוג שלי ושזה לא יכול להמשך ככה גם בקשר הנוכחי שמאוד חשוב לי וגם בעתיד כי זה פשוט יחזור על עצמו שוב ושוב..
סיבה נוספת היא שאני צריך ללמוד ליצור קשר חברי אמיתי וקרוב גם עם בנים כי גבר שיש לו רק ידידות זה תמיד ייראה מוזר ולא בסדר ויהיה לא נעים כזה גם אם יש לי בת זוג וגם אם אין.. ללכת לבר עם ידידות זה שונה לחלוטין מללכת לבר עם חברים שגם הם בנים מן הסתם..
אנחנו גם בשלבים שוניםב חיים היא בצבא ואני במכינה קדם צבאית כבר שנה ורבע בערך והיא מתכננת לצאת מהצבא בכלל.. מרגיש שהקשר הזה למרות כמה שהוא טוב וכיף לא יביא אותי אל המקום שבו אנע רוצה להיות בעתיד..
אלו הסיבות אבל עדיין זה כלכך כואב ומשגע ומרגיש כאילו נפרדתי עכשיו מבת זוג שהייתי מאוהב בה שנים למרות שזה לא זה.. וזה בזמן שיש לי בת זוג שאני באמת אוהב והיא באמת הדבר הכי חשוב לי בעולם אבל זה עדיין מרגיש כלכך נורא ואני אשמח לכל תגובה שהיא...
היא תמיד הייתה המקום שלי לפרוק ועכשיו זה בדיוק מה שאני צריך ואני זה שהרחיק אותה..
לא יודע מה לעשות עם עצמי..