זה ממש נורא שאני מקנאה בחברה הכי טובה שלי?
אני אתן קצת רקע על עצמי, אני בת 24, לצערי אף פעם לא היה לי חבר. יצאתי לדייטים דרך אתרי הכרויות אבל זה לא ממש הלך ואף פעם לא עבר את הדייט השלישי, מניחה בגלל שכל הזמן חשבתי מהההורים/משפחה/חברות/מכרים יגידו על זה ואף פעם לא הרשתי לעצמי באמת להיפתח מספיק בשביל שזה יחזיק מעמד. לפני חודש וחצי החברה הכי טובה שלי נפרדה מחבר שלה אחרי 4 שנים. הייתי שם בשבילה, הקשבתי, עודדתי באמצע הלילה ועכשיו היא מרגישה כבר יותר טוב. חשבתי שסוף סוף נוכל להפחית קצת את השיחות על בנים, מאחר שכל שיחה מסתיימת בשיחה על הסקס שהיה להם או לזוגות אחרים בקרב החברים שלנו ואין לי ממש מה לתרום לנושא חוץ מהבושה שלי. עכשיו התחיל איתה מישהו שהכירה דרך הלימודים ואף על פי שזה עדיין לא רשמי הם סוג של יוצאים, מה שמוביל שוב לאותן שיחות שאני שונאת ונמאס לי לשמוע. בכל שיחה כזאת שהיא מספרת עליו או על הדייט שיצאו אליו או מתבכיינת בצחוק על כמה שהוא חכם ולמה בכלל רוצה אותה ואני רק מרגישה את המצב רוח שלי הולך ודועך. באמת שאני מנסה לא לחשוב יותר מידי על זה שאף פעם לא היה לי חבר או מישהו שהתחיל איתי ויגרום לי את ההרגשה שאני רצויה אבל המחשבות מגיעות גם אם אני לא רוצה ועקב זה בשבועיים האחרונים מצאתי את עצמי בוכה יותר מבדרך כלל.
אני לא יודעת מה לעשות. זה משהו שאני יכולה להגיד לה ולדעת שהיא לא תיפגע ממנו או ממני? אני לא רוצה שיצא מצב שנפסיק להיות חברות כי היא באמת חשובה לי אבל לפעמים מרגיש לי שהיא לא מתחשבת בכלל ברגשות שלי.
מקווה שלמישהו יהיה עצה בשבילי, אני באמת צריכה משהו שיעודד אותי כרגע!
תודה קנאית ביישנית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות