איך אטפל בתקופה או הדבר הנוראי הזה שרודף אותי כיום?

שלום לכולם שמי מור ואני בת 24 בקרוב ,
יש לי שאלה ואשמח לקבל יעוץ מאנשים שיש להם ניסיון או מבינים בדבר תודה לכל מי שיענה .
אני בחיים שלי עברתי תקופה קשה עליה לא אפרט מה הסיבה שעברתי אותה אבל ידוע לי שהיה לי פוסט טראומה עקב משהו ,אני הייתי נסגרת בבית כי לא הייתה לי האפשרות לצאת זו גם הייתה בחירה שלי לעבור את זה בשביל משהו כמו שאמרתי לא אפרט ,אבל אחרי שנים שהתנתקתי מאנשים ולא בכוונה כי הייתה לי סיבה הייתי המון בבית לא הייתי יוצאת לבד היה לי המון כעס הייתי תוקפת ישר חושבת שכולם רוצים לרעתי (זו הייתה בחירה להיסגר כי הייתי צריכה ולא מבחינת טיפול או הפוסט טראומה שוב מציינת זאת)
לא הייתה לי זוגיות רצינית לתווך הרחוק היה לי שאיפה בתקופה שהייתי בבית וגם לפני שאני אלמד מקצוע כלשהו שאני מאוד רוצה זה היה החלום שלי שבשבילו הייתי עושה הכל! כיום אני חופשיה לעצמי יצאתי עם בחור שמאוד רציתי ובתור בחורה בררנית אותו ספציפית לא רציתי לבחון פשוט להכיר את האופי שלו וזהו ולהתאהב בבן אדם מה שלא קרה לי אף פעם ואיתו זה הצליח פשוט התאהבתי.
הבן אדם נעלם כנראה פגעתי או לא יודעת מה היו הכוונות שלו או מי השפיע עליו אבל אני מאמינה שהכל לטובה .
לעניינינו הבנתי מהרבה אנשים שכיום יש לי מין גאווה אני הולכת עם האף למעלה מרגישה שאני יותר טובה בכל מקום והמון תוקפת ולפעמים לא שולטת בזה ואנשים פשוט לא מגיבים כי הם יודעים מימה הסיבה יכול להיות זה בגלל שעברתי את התקופה ההיא וזה משהו שהצטבר אני גם לא יודעת לקחת דברים בפרופורציות לדוגמא שזה נגמר עם הבחור פחדתי שאני זו האשמה שבגללי זה הפסיק והיה לי פשוט עצבים כלפי אנשים וזה נורא הפריע לי עכשיו שכחתי מימנו והמשכתי הלאה אחרי דיבור עם עצמי .
בקיצור אני רוצה להיות אני פשוטה צנועה בלי יותר מדיי גאווה שלא תהיה בכלל אני בן אדם לכל דבר גם אם יש כסף וגם אם אין אני לא רוצה לזלזל באף אחד(אני יודעת שיש לי את זה טיפה ואני לא יודעת איך לטפל בזה אז כל אדם שרוצה צדקה אני נותנת לו בלי לחשוב מה שיש לי וזה עושה לי טוב ) איך אני הולכת לטפל בזה להיות אדם פשוט ולחשוב פשוט אני מבינה שזה סוג של חומה שאני לא מצליחה לשלוט עליה כי עברתי משהו כי אני לא רוצה שירמסו אותי וירגישו יותר טוב מימני או שיפגעו בי לכן אני ישר עושה זאת האגו שלי ירד אין לי יותר מדי אם פגעתי אבקש סליחה וגם אם לא אני אוריד את הראש זה אני יעשה בלי לחשוב אבל לדעתכם מה כדאי איך לטפל בזה בעבר הייתי אצל פסיכולוג בגלל הפוסט טראומה אבל אני אגיד את האמת זה לא עזר אני ניצחתי את זה לבד עם עצמי ואז זה עזר ,אבל כאן הבעיה היא שונה אני לא רואה את מה שאומרים לי אז אוכאל לעבוד על זה וגם מבחינת הלימודים כשיצאתי עם הבחור פתאום כלום לא עניין אותי הלימודים ירדו וגם שאנחנו לא יחד זה לא מעניין אותי כמו שהיה בעבר שהייתי מוכנה לעשות הכל בשביל ללמוד ולהצליח למה זה קורה לי בנוגע ללימודים המשפחה שלי מעירה לי המון שכמה הייתי מדברת על ללמוד את אותו מקצוע ועכשיו כלום אם לא מבינים שאני בבעיה . מה כדאי לי לעשות בנוגע להתקפי זעם והגאווה שככה אומרים שקיימת אצלי אשמח לתשובות המתאימות לכל מה שנכתב ונא לא לרשום לי דברים לא קשורים תודה והמשך יום נעים לכולם...(האם פסיכולוג באמת יוכאל לעזור לי לצאת מזה ברצינות ?