תמיד הייתי בן אדם שאפתן....
ישר אחרי הצבא נרשמתי ללימודים, במהלך הלימודים כיוונתי ליעדים הכי גבוהים, התקבלתי למשרד הנחשב ביותר בתחום שלי.
ועם כל ההצלחות, אחרי חודשיים של מיונים מייגעים, נכנסתי למקום העבודה.
במקום לשמוח יש לי מן אובבסייה שאני רואה שכולם נשואים סביבי כל הזמן (מדברת על חבר'ה בגילי + כמה שנים) וזה פשוט מכניס אותי ללחץ אטומי.
בכלליות אני מפחדת מבדידות, אני יוצאת להמון דייטים ולא נהנית בהם/ מאבדת עניין בגבר במהלך הדייט, או שנהנית והצד השני כנראה שפחות וזה לא מתפתח.
אני רוצה להנות מהעבודה שעבדתי כל כך קשה בשביל להשיג, ולהפסיק לחיות באימה מהלבד או מלשאול את עצמי אינספור פעמים מתי יגיע הגבר שלי ומתי גם אני אתחתן.
אני מרגישה מטופשת, היסטרית ובעיקר מוטרדת מהעניין.
בנוסף, בעקבות התחושות האלה, הרצון שלי להכרויות חדשות כבר יורד או נהיה סתמי.
איך הייתם מציעים לי להתגבר על הסיטואציה או להצליח להנות יותר ממה שהשגתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025