התגייסתי- איך השמנתי כל כך הרבה בכל כך מעט זמן? ולמה מטרטרים אותי מרופא לרופא?

היי לכולם, אני שירן בת 19.
לא מזמן התגייסתי לצה"ל, ותקופה ממושכת לפני הגיוס הייתי מקיאה הרבה (כמו פליטות קטנות כאלה לאחר כל ארוחה).
שבועיים לפני הגיוס החלטתי ללכת לבדוק את הבעיה, עשיתי בדיקת נשיפה והמצאות חיידק ההליקובקטר פילורי הייתה חיובית.
הרופאה המטפלת שלי (מהאזרחות) נתנה לי טיפול של 5 כדורי אנטיביוטיקה ביום למשך חודש, ובעצם במהלך הטיפול כבר התגייסתי, ואני כבר לא באחריות הרופאה האזרחית שלי.
במהלך הטירונות לקחתי את הטיפול, וגם בהמשכו הקאתי את האוכל, והכדורים.
הלכתי לרופא שהיה בבסיס הטירונות, והוא אמר לי להמשיך את הטיפול עד הסוף ורק אז לבדוק את הבעיה.
הטיפול נגמר, וכבר היה שבוע לסיום הטירונות (וגם הקורס), והטיפול לא עזר... אז חזרתי לרופא שנתן לי לעשות בדיקת נשיפה חוזרת.
אני, עם חשיבה מוטעית, החלטתי שאם עוד שבוע אני הולכת לסדיר, אז עדיף כבר שאני אראה את הרופא יחידה בבסיס הסדיר שלי... וכשהגעתי לבסיס, הוסבר לי שהרופא לא נמצא במשרה מלאה ולכן לוקח המון זמן עד שמגיע התור אבל המתנתי...
הלכתי לחופ"ל שהפנה אותי לרופא שהפנה אותי לבדיקת נשיפה בחר"פ, ואז הופניתי לרופא מומחה גם בחר"פ.
סיפרתי לרופא את כל הסיפור... והוא החליט לתת לי טיפול אנטיביוטי חדש עם 7 כדורי אנטיביוטיקה ביום, והרוקח המליץ על עוד 2 (פריוביוטיקה להגנה מפני האנטיביוטיקה שזו תרופה טבעית), ככה שאני עומדת בינתיים על 9 כדורים אנטיביוטיים ביום.
הבעיה היא - שאינני חשה איזשהו שינוי או הקלה... אני ממשיכה להקיא (גם את הכדורים), הגרון שלי עדיין שורף מהחומצות ובעיקרון האורח חיים שלי לא ממש כיפי בגלל זה.
מה אפשר לעשות? הרופא אמר לי לחזור אליו אחרי 3 חודשים של הטיפול, אח"כ אני אעשה שוב בדיקת נשיפה ואם החיידק עדיין יהיה אז גסטרוסקופיה.
למרות ההקאות, עליתי 10 קילו פתאום! בחודשיים! (יכול להיות שזה מהאוכל בטירונות אבל זה עדיין מוגזם...) אני מגישה יותר חשקים לאוכל... מה שהצלחתי לרסן מאוד בעבר והייתי נורא קפדנית אבל פתאום אני מרגישה שאני לא יכולה לשלוט בזה! ואולי זה בגלל ההקאות... ובנוסף גם יש כאבים בחלק העליון של הבטן... וגם קצת בתחתון.
מה עושים? למה החיידק הזה לא עובר? זה בכלל חיידק ולא משהו אחר? ואיך השמנתי כל כך הרבה בכל כך מעט זמן? נראלכם שכשזה יעבור תבוא גם הירידה במשקל?
בבקשה! איזשהו קצה דרך לפתרון! כבר מיואשת... חלשה ואובדת עצות.