בקשר עם ערבי, אמא שלי ירקה עלי, רוצה לשים סוף לחיים שלי!

שלום ותודה לעוזרים
לאחרונה עברתי תקופה קשה מאוד בחיים
רצף של מקרים שאני מתקשה לשאת בעצמי ובא לי כבר למות
החיים שלי אף פעם לא היו קלים אבל המצב שנקלעתי אליו הוא כמעט בלתי אפשרי ובעיקר במסגרת הצבא אני עוד יותר מוגבלת
תמיד הייתי סוג של בחורה שאי אפשר היה להכתיב לה
הדרכים שלי תמיד היו משונות ומיוחדות
אני תמיד אהבתי מה שלא היה מקובל בחברה וההורים שלי תמיד התקשו לקבל שיש להם ילדה מוזרה בבית
תמיד הייתה לי רוח חופשייה ולא הרגשתי סוג של טעות אם הייתי יוצאת עם גבר לא יהודי .להפך אני חושבת שהאהבה נמצאת בכל מקום ובכל זמן ולא משנה לי מאיפה הבחור או איזה צבע עור יש לו

ההורים שלי תמיד התנגדו למחשבות האלה
הם טוענים שאני "ילדה שצריכה טיפול" ושאני מזיקה לעצמי
למרות שהבחורים האלה אף פעם לא הזיקו לי ותמיד כיבדו אותי ונתנו לי את כל היחס הטוב שאפשר לקבל אף פעם לא פגעו בי או ניסו לעשות לי משהו רע
כי אני לא טיפוס שמחפש קשר, אני מחפשת קשרים
אני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה מעצמי ואני לא עוד ילדה תמימה שאפשר להמיס בקלות אני בוררת את כל האנשים שאני איתם בקשר לפני שאני לוקחת צעד אחד קדימה ותמיד שומרת על עצמי
ההורים שלי פשוט מתקשים להבין שאני בחורה צעירה שפשוט רוצה לטעום מהחיים ולהנות
אני גרה בקיבוץ ואין לי תחומי עניין משותפים עם המנטליות כאן אני אוהבת חופש אוהבת חברה מסוג אחר, לצאת ולהנות, כאן אין לי את זה

לאחרונה אמא שלי גילתה שאני מדברת עם בחור ערבי
הבחור הזה הוא סתם עוד אחד לצאת איתו לשבת על הים ולדבר על החיים
אני לא מתכננת להיכנס לשום סוג של קשר איתו אני סתם אוהבת את הבחור הזה כי הוא open mind כמוני והתחברנו מהר
בקיצור אתמול יצא שאני ואמא שלי רבנו פצצות
היא הרימה עליי ידיים וירקה עליי שזה לא חדש לי זה קרה עוד הרבה בעבר
צעקות ועלבונות קללות שאני לא מצליחה לתאר
אני מתביישת לכתוב את זה כי אני פאקינג בת 19 אבל אני באמת אובדת עצות
אני לא חושבת שמה שאני עושה הוא לא טוב אני בסך הכל נהנית וטוב לי ואני חיה את החיים אני לא בחורה שמסתכלת על דת כי זה לא מעניין אותי בכלל!!!!!
אני לא מחפשת קשר עם הבחור
אבל גם אם יצא שהתאהבנו לצורך העניין אז פקאינג למה לא???
אני באמת לא מבינה?

היא רוצה לשלוח אותי לטיפול פסיכולוגי שכבר קיבלתי בעבר אני לא מתנגדת כי עברתי כל כך הרבה דברים קשים לאחרונה ואני חייבת לדבר עם מישהו
אבל היא פשוט חושבת שזה נחוץ כאן ועכשיו כדי שאני לא יצא בטעות מהבית עם גבר שלא בנורמה ויראו אותי ויתחילו לדבר, זה מה שחשוב לה
אני עדיין מנסה להתאושש מההפלה שעברתי לפני חודש
הייתי צריכה לאכול צעקות שאף אחד בטעות לא ידע על ההפלה כדי שלא יתחילו לדבר על המשפחה

אני בדאון מטורף במיוחד בגלל ההפלה בחיים שלי לא הרגשתי ככה גם כשהייתי מקבלת מכות רצח מאחי הגדול או אמא שלי בעבר
ושוב בנוסף אני מוצאת את עצמי בבעיה שליוותה אותי כל החיים
אני באמת לא יודעת מה לעשות .אני מוצאת את עצמי נון סטופ במחשבות אובדניות אני רוצה לשים סוף לחיים שלי כי זה מה שיתן לי קצת שקט מהכל
אני כל היום בוכה ומסתגרת בחדר אני לא בצבא כרגע כי קשה לי לחזור לעצמי אחרי ההפלה שעברתי לגמרי לבד
מה אני יכולה לעשות איך להתגבר על ההרגשה המחפרנת הזאת?
בבקשה תעזרו לי