שלום.. אני והבן זוג שלי בכיתה י"א עוד מעט בת 17 ואנחנו קצת לפני סגירת שנה ביחד בעזרת ה', אני אוהבת אותו ותמיד אהבתי, הרבה לפני שנהיינו ביחד.
אני לא יודעת מה נסגר איתי, יוצא לי מלא פעמים לשבת בשתיים בלילה במרפסת ופתאום לחשוב על אחיו בן ה19.. חשוב מאוד לציין שאני ואחיו היינו בקשר פעם, לפני המון המון זמן. משהו כמו שנתיים שלוש.. והיה לי קצת רגש אליו אז, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות כי לפי הגיל הנוכחי שלי אתם מבינים שהייתי ילדה קטנה וטיפשה והתאהבתי בכל בחור שעבר ברחוב..
בקיצור אני מרגישה ממש רע עם זה, או שאני במרפסת או שלפני שאני הולכת לישון וכל פעם שהוא מזכיר את אחיו אני שואלת שאלות, בדר"כ אני לא מביעה עניין בדברים שמספרים לי... יש לאחיו חברה כבר איזה "מיליון שנה", ואני ממש לא מרגישה שאני מקנאה.. אבל לפעמים יוצא לי להיזכר בו כשאני חושבת בכלליות ופתאום המחשבות שלי נתקלות בו, וכשאני באה אליהם לבית אני פעמים אחדות (לרוב לא מתייחסת לאחיו...) מדברת בקול כדי שיישמע אותי ויהיה עד לנוכחות שלי משום מה..
מה נסגר איתי? זה לא שנוכל להיות ביחד בשום אופן וגם כמובן לא רוצה, הבן זוג שלי הוא מתנה משמיים ואני אוהבת אותו מאוד! מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות