יש לי בעיה שאני לא בזוגיות וככל הנראה גם לא אהיה אף פעם . יש תקווה, אבל אני אדם רציונלי אחרי הכל ויודע שאם לא מצאתי זוגיות במשך כל כך הרבה שנים, זה כבר מצביע על בעיות שלא יפתרו מעצמם.
אבל מה שמפריע לי במיוחד זה שאמא שלי מסרבת להבין את זה וכל הזמן מציקה לי בקשר לזה. היא ככל הנראה בטוחה שאני בעצמי לא שם לב שאין לי חברה והיא צריכה להזכיר את זה, למקרה ששכחתי. או לפעמים היא מחליטה איזה תכונות אופי אני צריך לחפש בכלה... לפני שנה כבר כשלא היה לי כוח לכל השיחות האלא, עזבתי את בית הורים ועברתי לגור עם שותפים. אבל עכשיו השיחות ממשיכות בטלפון, ככה שלא באמת הצלחתי להפסיק את זה.
מישהו היה בסיטואציה דומה ויודע איך לצאת מזה? תחסכו לי בבקשה תשובה בסגנון "תמצא חברה" (תשובה מראש: "מה?! רעיון גאוני! איך לא חשבתי על זה קודם?!").
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות