האקסית לא יוצאת מהראש, קשה לי להתמודד עם המחשבות עליה

היי לכולם, אז ככה...

אני והאקסית נפרדנו לפני כמעט שנה (לא מאמין שכבר עברה שנה. פשוט בלתי נקלט). מאז אותה פרידה שמרנו על קשר, לא הצלחנו להתנתק אחד מהשניה. הקשר היה נראה כמו זוגיות אבל בפועל לא היינו במצב הזה. היינו פרודים שממשיכים לשמור על קשר. קיבלתי ממנה את הרושם שאם אמשיך להילחם, אם אמשיך להראות לה את האהבתי העצומה אליה - אנחנו נחזור. אז נלחמתי, הראתי רצינות, הראתי נחישות. נלחמתי בסרטים, נלחמתי במחשבות. עבדתי על עצמי. הכול כדי שנחזור להיות ביחד. הייתי אומר לה שזאת המטרה שלי.
היה לי קשה מאוד להכיל את המצב שנוצר. כתוצאה מכך נכנסתי למשבר שהתבטא בתסמינים של דיכאון - חוסר מצב רוח, חוסר תיאבון, ירידה במשקל. ריקנות תקפה אותי. הייתי קם בבוקר בתחושה שאין סיבה אמיתית לקום. הרגשתי חלול. ריקני.
לא הבנתי למה הבחורה שאני אוהב ושכל כך אוהבת אותי מתנהגת אליי כך. היא כול הזמן אמרה שאני אחד האנשים החשובים בחייה, שאכפת לה ממני מאוד. אז למה לא אכפת לה שנכנסתי למצב הזה? אכפת לה רק מעצמה ומהקושי שלה? למה נתנה לי לצפות שנחזור? כול מיני שאלות שאני שואל את עצמי עד היום...

עם הזמן הבנתי שדברים לא ישתנו, ושלא נחזור. הבנתי שמצב הביניים הזה רק מזיק לי. הקשר החל לדעוך, בקושי היינו מדברים, נפגשנו לעיתים נדירות - בעיקר שהיא הייתה צריכה אותי כי הרגישה חרא. כמובן שישר התייצבתי. ניחמתי אותה. חיזקתי אותה. אפילו קניתי לה סוכריות גומי שהיא כל כך אוהבת. העיקר שתתעודד.

הכול דעך מהסיבה הפשוטה שהבנתי שהקשר הזה לא הולך לשום מקום. מה יעזור לי לישון איתה בלילה אם היא כביכול לא שלי? הרי אחרי כול לילה כזה הייתי יוצא ממנה בבוקר ובוכה. בוכה לאורך כול הדרך הביתה.
המחשבה שהיא שלי אבל לא באמת שלי הייתה קשה לי מאוד.

לפני חודשיים קנתה לי מתנה ליום הולדת, דיברנו, נפגשנו, היה נחמד מאוד. לפני חודש אני קניתי לה מתנה. השקעתי בה כמו שאני אוהב. סימסה לי שהמתנה ריגשה אותה ושהיא בכתה כמו ילדה. החזרתי לה הודעה ומשם כלום.

בדיוק חודש שלא דיברנו. מצב שלא קרה בכול השנתיים שאנחנו מכירים. גם לא בתחילת הקשר, שרק התחלנו לצאת, שהכול היה טוב ותמים. חודש שלם שלא דיברנו בכלל.
קשה לי ניתוק הקשר הזה. בן אדם שהיה כול כך משמעותי בחיים שלי פתאום נעלם כלא היה. שני אנשים זרים שהתחברו לעולם אחד, עושים עכשיו את הדרך ההפוכה. למצב שהיינו בו בהתחלה.
אני מבין שהמצב שבו אנחנו שומרים על קשר הוא לא בריא ולא מוביל לשום מקום. בגלל זה אני לא יוזם. לא יוצר קשר. אבל בכול זאת קשה לי להתמודד עם המצב. נזכר בה ומתגעגע...

זאת הייתה גם פריקה, אשמח אם תקראו ותתנו את המילים שלכם.