שלום אנשים...אני אנסה לעשות את זה בקצרה....עברתי טראומה בגיל ההתבגרות ששיתקה אותי במשך שנים...הלכתי לטיפול אבל זה לא עזר וההורים שלי לא רצו לעזור לי בצירוץ ש"אין לי זמן" "אני עייפה אין לי כוח בשבילך" "תפסיקי להתבכיין יש דברים גרועים יותר..." אף פעם לא זכיתי לקבל מהם מילה טובה, עידוד, מחמאה...אני כבר לא יכולה יותר. כל יום אצלם זה סיוט אבל מנגד..יש את אחותי שהיא מצטיינית דיקן בטכניון
תמיד פינקו אותה על שטויות בין אם זה להביא לה ארוחת בוקר למיטה בפאקינג גיל 22!!!!!!! תמיד ריחמו עליה כי מסכנה היא לומדת קשה אז כולם מתגייסים לעזרתה בין אם זה עזרה כלכלית שלי כשהייתי סטודנטית ההורים שלי לא נתנו לי גרוש וגם לא ביקשתי כי אני יודעת שהמצב בבית לא פשוט עם אבא מובטל אז עשיתי וויתור על עצמי כי לא רציתי ללמוד קרוב לבית אבל גם בגלל הטראומה שעברתי ושהטיפול לא עזר והמשפחה לא תמכה בי אז ככה יצא...מאוד קשה לי עם זה שהם מעדיפים אותה ורואים בי סמרטוט רצפה. אם אני מבקשת משהו מאמא שלי אז זה ישר לא אבל אחותי יכולה להעיר את אמא שלי מהשינה ולבקש ממנה שתכין לה אוכל והיא כמו חייל ממלאת את הפקודות שלה..ניסיתי לתפוס את ההורים שלי לשיחה על זה על מה שמעיק לי אבל תמיד אין להם זמן, אל תשפטו אותי בבקשה אני יודעת שאני צריכה לצאת מהבית אבל לברוח זה לא הפיתרון, במיוחד כשאני לא מוצאת עבודה כי אני גרה בעיירת פיתוח למרות שכל יום אני שולחת קורות חיים והולכת למקומות לשאול ההורים שלי צועקים לי שאני עצלנית ולא עושה כלום...אני אפס ואחותי תמיד מוצלחת יהיה לה עתיד יותר טוב ממני
בתקווה שתעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025