זה סיפור ארוך ..
אני נטלי , ילידת ישראל , כיום בת 28 , חיה מזה 9 שנים בארצות הברית.
כשהייתי בת 19 הוריי קיבלו משרות מצליחות ומבטיחות בניו יורק , עם המון כאב בלב נאלצנו כדי להבטיח למשפחה עתיד טוב יותר לעוב את המדינה היפה שלנו ולעבור לחיות בחול . הורים משכילים עם תפקידים מובטי
אני , באותה תקופה עקב בעיות רפואיות בילדות ואשפוזים עקב מחלה לא התגייסתי לצה״ל , למרות שבאותה תקופה הייתי בריאה ראו אותי כלא מתאימה .
זה לא הסיפור .. הסיפור הוא אחר , כשעזבנו את הארץ בעקבות הוריי אני הייתי בת 19 בזוגיות של 3 שנים , אהבה ראשונה וענקית , טהורה עם אייל .
אייל היה בן 20 כשאני עזבתי .
אהבנו כל כך! כמו בסרטים , משהו שלא אוכל להסביר לכם .. אהבת אמת , שמבט בעיניים ממלא עולמות .
הוריי הודיעו לי שנעזוב חודשיים לפני הטיסה .. אלו היו החודשיים העצובים בחיי שהבנתי שאני עומדת לעזוב אותו . ניצלנו כל רגע , נסענו חווינו ביקרנו וטיילנו ומה לא . רק כדי לכתוב סוף מתוק .
הוא כעס עליי שבחרתי לעזוב ולא לעבוד ולפרנס את עצמי בארץ לבד , אבל בסוף הבין את הפחד שלי .
ביום הטיסה אייל הגיע לשדה להיפרד , עם מכתב ותמונה .
שם כתוב:
נטי שלי
איפה שלא תהיי , לאן שהעולם לא יקח אותך .
את שלי , בלב איתי , את תהיי אשתי .
מחכה שתחזרי לראות אותך כלה יפה שלי .
מחכה לך , אייו שלך . בעלך לעתיד .
מצורף למספר פלאפון וטלפון של הבית ותאריך .
תאריך שעד היום אני לא יודעת מה המשמעות שלו ורק לאחרונה הבנתי כמה הגורל כיוון אותי אליו .
הוא כתב את זב כי זה היה החלום שלנו להתחתן . ותמיד אמרנו איך נקים משפחה עם ילדים בלונדינים כמוהו ועיניים טהורות .
מאז עברו 9 שנים הוא בן 29 ואני 28 ..
בהתחלה עם המון קושי שמרנו על קשר יומיומי שעם השנים דעך ונעלם . עברו 5 שנים מאז הפעם האחרונה ששמעתי ממנו .
אני עברתי כל כך הרבה מאז , השתנתי , התבגרתי , השכלתי , כאבתי .. ואני מתארת לעצמי שגם הוא .
עברתי מאז 3 מערכות יחסים שאף אחת לא דמתה לו! ומערכת יחסים נוכחית שבה אני שנה עם אדם גוי , אך מדהים .. אהבה שלא ברורה אם תתממש לשנים בגלל הדת.
בשבוע הרבה אחרי תקופה ארוכה אני חוזרת לישראל , ללא הוריי אבל חוזרת לארץ הקודש .
בן זוגי מייקל החליט לעלות לארץ יחד איתי , כדי לראות איך החיים כאן ואולי להישאר לתמיד .
תהליך גיור הוא לא יעבור לעולם כי הוא לא רוצה ולא מאמין .
וכשארזתי מחדש לישראל ומצאתי את המכתב והתמונה של אייל כל כך הרבה זיכרונות על החיים שהשארתי בארץ עלו לי .
על איפה שעצרתי , ועל איך שכתב את תהיי אישתי כלה יפה שלי .
עלה בי עצב כי אני יודעת שמייקל לעולם לא יהיה בעלי כדת וכדין תחת חופה וקידושין כי הוא לא יהודי וגם לא רוצה להיות .
התאריך שכתוב במכתב של אייל הוא ה26/8
ללא שנה . והתאריך הזה לא אומר לנו כלום לא יום הולדת של אחד מאיתנו ולא יום חברות .
אבל אני יודעת שהתאריך הזה הוא עוד שבועיים שאני כבר אנחת בארץ ישראל .
עלה בי ללכת לפגוש אותו ,לחפש אותו . אולי התאריך הוא סימן ואולי הוא באמת הגבר של חיי האהבה הראשונה שלי , הגבר הראשון שנישק או שכב איתי .. לא יודעת החזרה לארץ עם המכתב שמצאתי מעלה בי כל כך הרבה מחשבות, שהדחקתי שנים.
מצד שני מייקל חוזר איתי לארץ , זה לא פייר כלפיו שאלך לחפש את האהבה הישנה שלי .
אני כל כך מבולבלת . מאז שמצאתי את המכתב אני כבר חודש חוזרת אחורה ללפני 9 שנים .
מחיפוש בפייסבוק הבנתי שהוא לא במערכת יחסים .
והתמונות שלו סחפו אותי לעולם אחר
בקיצור ההתייעצות כאן היא :
האם ללכת על זה ולחפש אותו? ליצור קשר מחדש ?
או שבגלל מייקל בן זוגי הנוכחי שעולה איתי לארץ זה לא בסדר ועליי לשכוח ממנו ולזרוק את המכתב והתמונה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות