האהבה שלנו לא התפתחה במשך 8 שנים אך הוא תמיד חוזר לי ללב, איך להתנהג הפעם?

שלום שמי לירון .. אני בת 19 מהמרכז .
הסיפור הוא די ארוך אז אספר בקצרה ..
יש מישהו שלמדנו יחד עוד מהיסודי , היה לנו אהבה ענקית , גם שאף פעם לא היינו יחד אני מרגישה שהוא חלק מחיי , גם שלא חוויתי איתו כלום ..
הכל התחיל ממנו עוד בגילאי היסודי שהיה מציק לי , ובסוף השנה אני זוכרת שפחדתי לעזוב .. שלא אראה אותו יותר.. אני זוכרת שבכיתי.. ואמרו לי שזה יעבור , אני עוד ילדה , ואני אכיר .. ובאמת זה היה כך ... הכרתי , התאהבתי , ניפגעתי ,שכחתי ...
והוא תמיד חוזר לי ללב ...
שעלינו לחטיבות .. היינו בביתי ספר שונים , אך קרובים .. יצא לנו להיפגש כמה פעמים .
והמבטים ... יצא שראיתי אותו בבריכה שהייתי עם חבר שהיה לי אז ... והוא דיבר איתו , ומאז לא הוריד ממני את העיניים , היה לו מבט כל כך הורס , כל פעם התאהבתי בו יותר...
מאז הוא ניהיה בחור רע , היה יוצא עם בנות ופוגע בהם , וגם היה מעשן סמים קלים - כך שמעתי ...
הוא הפסיק ללכת לבבית הספר , אולי מפני שאבא שלו אסר עליו -(הוא שוטר במקצועו)
יצא לי ולו לדבר כמה פעמים בגילאי 11-15 היינו כמה פעמים ניתקלים אחד בשניה במעיינות , או במקומות שונים , ומחליפים מילים , היינו צוחקים על איך שהוא היה מציק לי , ורב איתי ...
שקצת גדלנו , הוא עבד בתור משלוחן ושהזמנתי פיצה , הופתעתי לראות אותו , מפה לשם המשכנו לדבר וקבענו להיפגש ,
אני זוכרת שכל כך התרגשתי באותו יום , כמה שהייתי עייפה , לא הסכמתי לעצמי להירדם , ואני זוכרת שישבנו ודיברנו במשך כמה שעות , היו כל כך רגשות, ולחץ באוויר , הוא החזיק לי את היד , שאל על החברים שהיו לי ... ועוד דברים שזה ארוך לפרט עליהם , אבל הבטחתי לעצמי שאני לא רוצה להתנשק איתו מחשש לבילבול , וכך קרה ..עברו עוד שלוש שנים ושוב ניפגשנו , הפעם אצלו בבית , היה כיף , מצחיק , רומנטי , ושהוא כל מה שאני צריכה , כאילו הוא חצי מהלב שלי ... איכשהו פלטתי שבמלא לא ניהיה ביחד .. על איזה משפט , והוא אמר למה את חושבת ? אז למה בעצם את איתי ..
לא באמת התכוונתי למה שאמרתי , פשוט תמיד הייתי בידיעה כזו שהוא סטוציונר ולא באמת קישרתי את זה אליי.. פשוט ניפלט לי ואני יודעת שזה לא היה במקום ..
הוא נישק אותי נשיקה של 3 שניות שהרגישה שעה , משהו שלא שכחתי ולא אשכח...
אני פשוט לא יודעת איך אנחנו יכולים לאהוב בצורה כזו , סך הכל היינו ילדים קטנים .
למה זה אף פעם לא נעלם ממני ....
עכשיו שאני מרגישה בוגרת הרבה יותר ..
או שאפילו שנינו בוגרים יותר .
אנחנו בצבא , הוא משרת בהנדסה קרבית והוא שלח לי לפני כמה ימים הודעה שהוא חושב עליי , ומכאן התתחלנו לדבר , שוב , כשהוא יצא סופש , אנחנו ניפגש , הפעם אני רוצה שהכל יצא , ולדעת אם אפשר פשוט לקדם משהו לקשר הזה , אני פוחדת להיות שוב לחוצה , לתת הרגשה של ריחוק , אני פוחדת שהכל יעלם שוב , כמו שתמיד קרה .
איך להתנהג , ומה לעשות , אני פשוט מרגישה אליו כל כך הרבה , ורוצה שהוא יהיה האחד שלי . ולא אף אחד אחר