נמאס לי, אני לא יכולה יותר.
קיוויתי שהסבל הזה שקוראים לו אח שלי יעלם עם הגיוס שלו, קיוויתי שהארגון הקדוש הזה יעלים את הגוש סרטן הזה שיושב לי בתוך הנשמה.
זה היה הפיתרון היחיד... כי מיום ליום הגרורה רק גודלת והורסת אותי..
וצחוק הגורל לא נתן לי אפילו פרק זמן מזערי של אוויר לנשימה.
ראיתי שכנים שלי שערקו מהצבא הרבה פחות ממנו , ממש מעבר לחלון, שלוכדי עריקים של המשטרה צבאית באו להרים אותם באמצע הלילה.
למה עליו הם תמיד מדלגים?
רק הוא.. תקופה של יותר משנה, ואף אחד לא מתייחס.
הוא מתכנן לפנות לעורך דין, שיגיד עליו שיש למשפחה בעיות כלכליות והוא עובד כל היום ומשלם חשבונות, ושבלעדיו אנחנו ניפול ממש לשפל המדרגה,
העורך דין שיצייר אותו בתור קדוש מעונה של המערכת, למרות שכל זה חראטה אחת גדולה.
הוא כל היום יושב בבית ושותה אותנו. הוא בחיים לא עבד והוא בחיים לא עשה בשבילנו כלום, אנחנו נגמרים לידו יום-יום.
אני לא מבינה... הם מצפים שהוא יבוא להסגיר את עצמו לבד? זה כל כך מתיש.
מישהו נמצא שם בשביל לשמוע אותי בכלל? או שזה לא העסק שלהם בכלל?
מה אפשר לעשות כבר? אין לי כוחות יותר...
ואני לא מוכנה לשמוע שום הטפות.
למה שיהיו לי רחמים על אדם שאין לו רחמים עליי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025