לא מצליחה להתחבר עם בנות מהכיתה, מה לעשות?

היי. אני מבואסת. השנה רציתי לקבל התחלה חדשה, לעבור לבצפר חדש ולהשיג חברות חדשות, ובסהכ שתהיה שנה וטובה מבחינת חברויות, כי ביסודי לא הייתי ממש מקובלת.

ביום הראשון של הלימודים היה בסדר, הכרתי קצת חברות ודברים נראו בסדר...
בערך אחרי חודש, הצלחתי להשיג לעצמי מוניטין של המוזרה, הפריקית, הגותית וכו.. אני באמת שונה, לא יודעת אם במובן טוב או רע. אתם כבר הבנתם. קראו לי כבר בשמות פה או שם, אבל זה היה עוד בסדר, פשוט צחקתי וזרמתי איתם. לא רציתי להילחם בזה, המקסימום שעשיתי זה לגלגל עיניים.

אחרי קצת יותר מחצי שנה שהרגשתי לא משהו, התחלתי פשוט לסבול מלהיות בכיתה. לא עשו עלי בריונות רצינית, נידוי או חרם, פשוט לא הצלחתי להתחבר עם רוב הבנות\בנים. החברות שלי, ניסו לשנות אותי ולעשות אותי לקצת יותר נורמלית, מה שגם גרם לי להבין ש:
א.הן ממש נחמדות אליי (אני לא צוחקת. בדרך כלל זה ככה) ואני לא אוהבת להסתובב איתן. אין לנו על מה לדבר, ואני מרגישה אשמה על זה שהן אולי רוצות להיות חברות איתי, ואני פשוט לא רוצה להיות חברה שלהן. אני מרגישה נורא לכתוב את זה ):
ב. כל הזמן קינאתי בהן על זה שהכל אצלן בסדר ואותן אוהבים ושמים לב אליהן, ואלי לא... מה שגרם לי להרגיש רע כפליים. היה להן את הבגדים הנכונים והן תמיד ידעו מה להגיד והיו כאלה עדינות ונראו חמודות תמיד, ההפך ממני.
ג. אני מרגישה כמו חייזר שאני איתן, לא קשורה ולא נחוצה, כמו איזה עגבניה רקובה בחנות ירקות שעדיף בלעדיה, כזאת שסתם לא באה לך טוב בעין. וזה גם הורס.

יש לי חברה מהכיתה האחרת, אבל גם בשכבה אין לי הרבה חברות, ומחוץ לבצפר.. יש לי המון חברים שגרים רחוק. שעתיים נסיעה. אז אנחנו מדברים בוואצפ ,ולא נפגשים הרבה ביומיום... וחברה טובה באמת בשכונה. ניסיתי לדבר עם שאר הילדים מהכיתה שלי, אבל הם לא נראה לי רוצים שאני אהיה בקרבתם איכשהו.. כי לא דיברנו יותר מפעם פעמיים ולרוב אף אחד לא שם לב אליי ככ. למשל, שיש אירוע שלא באתי אליו ואמרו לי שבכל לא שמו לב שלא הייתי שם.

בחודשיים האחרונים של הלימודים ההרגשות שלי נהיו יותר גרועות. וילד מסויים הציק לי יותר. בשבועות האחרונים, פשוט ציירתי הרבה והייתי עם האוזניות שלי יותר, כי כבר נמאס לי מהשנה לגמרי. באיזשהו שלב פחדתי ממה שעומד לקרות היום. המחנכת שלי התחילה לשים לב שנעדרתי מכל האירועים בשנה עם הכיתה, והמצב בכללי היה די גרוע.

אני יודעת שרוב מה שקרה זה באשמתי, יכולתי לעשות משהו בשביל עצמי אבל אני פשוט הרסתי את השנה לעצמי.. אבל עדיף לא לבכות על חלב שנשפך, אני רוצה לתקן. השאלה שלי עכשיו היא מה לעשות בשביל לא לקבל שוב שנה כזאת? לקבל את המצב כמו שהוא? אני סתם מתבכיינת? תודה לעוזרים!