נמאס לי לסבול, כשאני בלעדיו אני מרגישה שאין לי חבר

שלום לכולם!.
אז ככה.. הכרתי אותו לפני שנתיים.. הוא היה כמו האביר על הסוס הלבן שתמיד חיכיתי לו
גבר שמכבד אותי.. גבר שגורם לי להרגיש מלכה !
התנתקתי מכולם, ועברתי לגור איתו
זה היה חלום שמתגשם.. ההינו מטיילים עושים חיים שוכבים כל יום ופשוט מאוהבים!
עברה שנה והעסק שלו נכנס קצת לחובות בגלל עבודה שהשתבשה
אז הוא התחיל לצאת לבלות עם חברים עד שעות מאוחרות.. כבר לא קם בבוקר בקושי ישן בבית
חשוב לי לציין שאני סומכת עליו בעיניים עצומות בעניין של בחורות כי זה לא מעניין אותו אין לו ידידות והוא לא בן אדם כזה.
ואז הוא החליט להקים עסק חדש ולהתחיל בתכנונים..
בחצי השנה האחרונה יצא מצב שהוא עסוק בתכנון העסק 24 שעות ביממה בלי הפסקה אין לו זמן לכלום
החלטנו שאני צריכה לחזור לגור עם ההורים שלי כדי שהוא יוכל לפנות זמן לעסק שלו
הוא הבטיח לי שניפגש לפחות פעמיים בשבוע.. ושהוא יבוא לבקר..ובינתיים יוצא שאנחנו מדברים פעם בשבוע שיחה של כמה דקות כי אין לו הרבה זמן..ונפגשים פעם בשבועיים שלושה במקרה הטוב כשההיתי מפתיעה אותו ובאה אליו בלי התראה..
אני אוהבת אותו כלכך וכשאני איתו הכל מושלם
אבל כשאני בלעדיו אני מרגישה שאין לי חבר
אין לי אהבה מישהו שיחבק
אני כבר לא מבקשת כלום אני רק רוצה את החיבוק שלו להרגיש אותו לדעת שהוא איתי שומר עליי
החיים שלי ריקים מאז שאני לא איתו
אני מרגישה שהוא לא מבין אותי ולא מצליחה לגרום לו להבין.. אין לנו הזדמנות באמת לשבת לדבר..
אני לא רוצה לעזוב אותו אבל נמאס לי לסבול יותר
מגיע לי שיואהבו אותי לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד..
כשאני מדברת איתו על זה הוא אומר שאני לא מבינה אותו ושאין לו שנייה אחת מיותרת.. ומצד שני הוא כן נפגש עם חברים שלו לפעמים..
כלכך ההיתי רוצה שאת הזמן הפנוי שלו הוא ידבר איתי ..

נמאס לי לחכות ולהתחנן אליו אבל אני מפחדת שאם אני יעזוב אותו אני לא אזכה לקבל את האהבה שלו יותר לעולם
לחכות לו ? לעזוב?
ההיתם נשארים אם מישהו שאתם כבר לא מכירים אותו מרוב שאתם לא רואים אותו ולא שומעים ממנו ?

למי שלא הבין, ניסיתי להיפרד כבר כמה פעמים ואנחנו תמיד מסכמים שזה זמני ובקרוב יהיה יותר טוב ואנחנו עושים את זה בשביל העתיד ושלא מוותרים כלכך מהר..