אוקיי,בדרך כלל אני מנסה לפתור הכל בעצמי,להיעזר בעובדת הסוציאלית או בער"ן,אבל רציתי להתייעץ.אני בת 18.הייתי מאושפזת מגיל 16 בערך לסירוגין ובקושי הייתי בבית ספר.כיום,אין לי כמעט בגרויות,אין לי בכלל אנשים במעגל החברתי למעט אנשים בודדים מהאינטרנט,כאלו שלא נפגשתי איתם..אני חיה עם אמי ואחותי ולא מרגישה חלק מהמשפחה.הן יורדות עליי המון,משפילות אותי ואני כל היום בחדר,יוצאת פעמים בודדות.אני מאוד רוצה לעזוב את הקיבוץ,רוצה תמיכה,רוצה להרגיש ראויה לאהבה ולהעניק אהבה בכנות,אבל להיות אחרי הכל..זה ייקח לי שנה.להשלים בגרויות,להוציא רישיון ולקוות לא להתחרפן באמצע.אני מרגישה ככ לבד ונשברת המון,אבל המטרה נשארת...אם יש לכם דרכי התמודדות או רעיונות,אשמח,אפילו מאוד! אני רוצה לסיים את הבגרויות,להוציא רישיון ולעבוד,אבל אין לי מושג איך אעשה את זה במשך שנה בתחושת בדידות,בלי חברים או משפחה...יש עונים? תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות