עד לפני שנה,שנה וחצי הייתי בחבורה עצומה שכוללת ידידות חברים טובים וחברה שלי. בגלל אלף ואחת סיבות,תככים,סיבוכים וכו' החבורה הזאת התפרקה לגמרי השנה,כשחלקים ממנה עדיין יוצאים בינם לבין עצמם. היינו חברים (כל מי שהיה בחבורה) מכיתה ז',אני עכשיו מסיים יא' ועולה ליב'. בכל מקרה,מבאס עד כמה שאפשר,החבורה הזאת התפרקה,ונותרתי עם חלק קטן מאוד ממנה. אני מרגיש שאני צריך לסחוב את הכל,ליזום את השיחות בין כולם,ליזום את היציאות,יש לנו אפילו קבוצה בוואטסאפ שאף אחד לא מתקשר בה אלא אם כן אני יוזם משהו.
נמאס לי להיות היוזם והמארגן ולהוציא את כולם מהבית שנעשה משהו (מסיבות מועדונים וכו',כל זה לא תקף לחברה שלי-אנחנו נפגשים סדיר),וזה פשוט מתסכל.
לחשוב שאני צריך לרדוף אחרי כולם שיזיזו את התחת שלהם ויעשו משהו,ולנסות לתקשר עם כולם בלי הפסקה כל הזמן,כי אם לא אני לא יהיה כלום.
אני מרגיש במקום מסויים שאני צריך חברים חדשים,ולא יודע מה לעשות יותר. בבקשה,אם מישהו חווה את זה,עבר את זה ויש לו דרכי התמודדות,אשמח לעזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025