הרבצתי לבעלי בגלל שחשדתי ברומן בינו לבין אחותי

הי, אני ובעלי נשואים כבר 6 שנים עם שני ילדים (5 ושנתיים), בדרך כלל הכול זורם על מי מנוחות ולמרות שיש ריבים ואפילו ריבים רציניים בסופו של דבר הכול איכשהו מסתדר. אבל פתאום עכשיו אני לא יודעת אם זה יסתדר...
להלן הפרטים האיומים... אחותי הקטנה (בת 27) גרה אצלנו, ולעולם לא היו לי חששות או בעיות בעניין, לפני כמה ימים שמתי לב שבעלי היקר נורא נהנה מחברתה, עד כדי לשבת ולדבר איתה כשאני משוועת לחברה, או להכין לה קפה בלי להציע לי, אם שתינו נשב בסלון לדוגמא הוא במחצית מהמקרים יתיישב לידה ולא ליידי... דברים קטנים אבל פוגעים.
אתמול שברתי את הכלים... היינו אמורים לסוע בערב עם חברים (משותפים לנו ולאחותי) אבל אני הייתי גמורה מעייפות ולא היה לי חשק לצאת, אז סיכמנו שאנחנו, אני ובעלי, נשאר בבית. (בצהריים רבנו ממש בנושא של היחס המוגזם לאחותי, אז הרוחות בבית היו מחוממות משהו...) בערב הוא יצא החוצה ואחרי כמה זמן התקשר להגיד לי שהוא נוסע איתם, ניתקתי לו את הטלפון...
כשהוא חזר (היא לא הגיעה חזרה איתו) נורא כעסתי עליו והתעלמתי ממנו בבוטות, הוא השאיר לי פתק וכתב בו שהוא אוהב רק אותי וכולי וכולי... זרקתי את הפתק שלו על הריצפה וקיללתי את כל הקללות שאני מכירה ואז עשיתי משהו שלא חלמתי לעשות - הרבצתי לו ממש... אני מתביישת לומר את זה אבל נתתי לו כמה סטירות רציניות, ותאמינו לי שהוא לא הבחור העדין עם האישה האלימה, הוא יודע להגן על כבודו תמיד, אבל הוא לא החזיר בכלל... בסוף לקינוח זרקתי עליו צלחת... אני יודעת שאני כלבה רצינית אבל לא ראיתי בעיניים, פשוט היה לי כל כך הרבה זמן לשבת ולהרתיח את העצבים שלי עד שנשברתי...
בסוף ישנתי על הספה, מה שלא קרה עד היום, והוא לא מוכן לדבר איתי מאז ובטח לא לגעת בי...
הוא אומר שאני יצטרך להתחנן הרבה כדי שהוא יסלח לי, ואני לא מוכנה לרדת על ארבע למרות שיצאתי די מפגרת, אבל לעזאזל איתו, הוא לא מבין בכלל על מה אני כועסת...
ומאז כדי להתנקם בי הוא ממש נמרח עליה בכל הזדמנות והיא כמובן, נשמה טובה, לא טומנת ידה בצלחת...
אני מתוסכלת ומבואסת, אני רוצה לתקן את המצב אבל אני יודעת שהוא לא יחליק לי את זה בקלות...
אני חייבת עצות אמיתיות.
ואל תשפטו אותי, אני חלילה לא אלימה, לילדים שלי לא הכאבתי מעולם ולא הייתה אצלנו אלימות בבית (בינינו) אף פעם...