הוא מפחד שנעבור לגור ביחד והכל יתפרק, למה הוא לא מתלהב שנגור ביחד?

היי אני ממש ממש עצבנית, זה מרתיח אותי...אני וחבר שלי יוצאים שנתיים פלוס, הוא בחור מדהים, דואג, מכבד, אוהב, לפעמים יש צרות בגן עדן אבל זה עובר, הנושא זה לעבור לגור ביחד, עד עכשיו הוא מהסס ולא מראה כל כך התלהבות...
אני יודעת שהוא אוהב אותי ודיברנו הרבה פעמים שנעבור לגור ביחד אבל בחצי שנה האחרונה אנחנו בקשר לא יציב...נכון, צריך קשר עם בסיס טוב כדי לעשות את 'הצעד הבא' אבל אני מרגישה ויודעת שזה הצעד הכי טוב שלנו, ביחד כבני זוג נחליט סוף סוף עם לקשר הזה יש עתיד. אני רואה אותו בעתיד שלי, אבא לילדים שלי, כל מריבה אני לומדת עליו ועלי דברים חדשים שרק נשתפר ונתקדם קדימה, אנחנו עכשיו במצב בסדר פלוס, שנינו סטודנטים באוניברסיטה משותפת, יוצא לנו להתראות אבל בקושי, אני רוצה לראות אותו כל יום ולהתחיל לבנות איתו בית. אני עצבנית כי דיברנו על זה ואני אמרתי לו שאני ממש מתלהבת, מצפה וגם חוששת אבל בעיקר מדמיינת בית עם חום, אהבה ותמיכה. אנחנו מסוגלים פיננסית לגור ביחד ורק דרך צלחה. למה אני עצבנית? אנחנו מדברים ומדברים הרבה כדי שלא יהיה אי הבנות, הוא אומר לי שיום אחד הוא ממש כן גדול שנעבור ביחד ויום אחר ממש לא גדול. חושש שמה נעבור לגור ביחד והכל יתפרק, אני עונה לו שנחשוב חיובי ויהיה טוב וגם אי אפשר לדעת עם זה הגורל שלנו אז אם ניפרד, ניפרד כאנשים בוגרים ונהיה כנים. אי אפשר להילחם בגורל ומזכירה לו שאני אוהבת אותו ורוצה אותו בחיי. עכשיו הוא צריך להחליט וזה מעצבןןןן אותי!!!! למה הוא לא מתלהב למה הוא לא רוצה, אני דמיינתי את התגובה שלו אחרת לגמרה, חשבתי שהוא יקפוץ על הזדמנות לעבור איתי ביחד, שיחבק ולא יעזוב, שיצרח בקולי קולות כמה כיף שאני רוצה שיש לו את הזכות וממש דמיון אה.... אבל לא, הוא חושש! כן אני יודעת זה נורמלי וגם אני ככה אבל אני מרגישה קצת מושפלת וחושבת אולי באמת הוא לא רוצה...אני נותנת לו ספייס וזה מה שאני עושה לבנתים...אני צריכה להיות עצבנית ככה? אני צריכה אני להחליט בשבילו? לא רוצה לתת לזמן לחלוף ושהכדור בידיים שלו, יש לי תוכניות, מקום עבודה...מה עושים במצב כזה? הוא אומר שהכל טוב עכשיו ויש זמן למחשבה ויש לו עד אוקטובר וזה מטריף אותי...מה עושים? תודה מראששש