לפני כשנה סבתא שלי עברה אירוע מוחי, כתוצאה מכך נפגם לה הזיכרון והיא כעת משותקת לכיסא גלגלים.
אין מילים לתאר כמה אני אוהבת אותה וכמה כאב, ועדיין כואב לי לראות אותה במצב הזה. משותקת לכיסא כל היום, תלויה בבן אדם אחר, פניה התחוורו מאוד והיא מאוד עצובה, בעיקר העצב ניכר בעיניים שלה.
כדי שתוכל לזהות מי אני הייתי מראה לה אלבומים מפעם כדי שאולי תנסה להזכר, וכלום. היא טוענת שהיא לא מכירה אותי, רק את אמא שלי ועוד אח אחד היא זוכרת, את כל השאר היא כבר לא מזהה.
במשך השנה האחרונה לא ביקרתי אותה בכלל.
בהתחלה תירצתי את זה שאין לי זמן כי הלימודים מאוד חשובים, בכל זאת השנה האחרונה כיתה י"ב, צריך להשקיע..עכשיו נגמרו כבר התירוצים.
קשה לי להתמודד עם זה, קשה לי להתמודד עם העובדה שהבן אדם שנתן לי הכי הרבה כח בעולם היום תלוי בחסדים של אחרים. שהבן אדם שהיה לצידי תמיד בטוב וברע, כבר לא זוכר מי אני. אני חייבת לה המון, המינימום שאני יכולה לעשות זה לבקר אותה ופשוט אני לא מסוגלת. כבר אין לי נושאי שיחה איתה, אני באה אליה, שואלת אותה איך היא מרגישה היא עונה ש"בסדר" עם מבט עצוב ופה זה נגמר. אין לי עוד מה להוסיף.
לסבתא שלי יש בסך הכל 9 נכדים. אנחנו משפחה מאוד קטנה, בקושי באים לבקר אותה, זה רק היא והמטפלת, זה מה שהכי מתסכל אותי, כנראה שלא סתם אומרים "אל תשליכני לעת זקנה" הדבר הכי נורא שיכול לקרות לבן אדם.
אני רוצה להעניק לה את התחושה שיש פה מישהו בשבילה, שדואג לה למרות הכל. אבל אפילו לבוא אליה אני לא מסוגלת...
וגם אם אבוא לבקר בכל מקרה היא תשכח
מה עליי לעשות? על מה עוד אפשר לדבר איתה (לא מאמינה שאני שואלת את זה) כדי שתתעודד קצת?
תודה רבה על ההקשבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025