כשהוא נפרד ממני ליבי נשבר, אחרי ש"חזרנו" אני מתחילה לחשוב שאוליי זה פשוט לא זה

מה עושים שלא יודעים מה לעשות,

אז אני במערכת יחסים שהתחילה לפני כ10 חודשים עם בחור (יש לציין שאנחנו בני אותו גיל בערך-24) שהוא החבר הכי טוב וגם אהבה מאוד גדולה שלי.
הכרנו בעבודה כלשהיא שעבדנו בה לפני שהתחלנו ללמוד, אני עזבתי מהר מאוד הוא נשאר עוד קצת, הייתה לו חברה, עזב אותה כדי להיות איתי. והיה לנו טוב. אפשר לומר עלינו שאנחנו ההפכים הגמורים (ולכן, אנחנו לומדים באונ' נפרדות, תחום שונים מאד) הוא שכלתני ומתמטי ומאוד מחושב, ואני מאוד עמוקה , רגשית, קלילה. אני מלאת אהבה ויש לי כך כך הרבה לתת (לכולם חח) והוא קר ומנוכר, לא אוהב מאוד אנשים ומאוד סגור ולא מקבל יותר מדי אנשים. ובכל זאת אנחנו ביחד נפגשים רק בסופשים, ישנים ביחד וכו' (כי באמצ"ש לימודים) והיה לנו טוב. הוא מעולם לא הפגין אליי את כמות האהבה שאני הפגנתי, לגיטימי, הוא לא אני ואני לא הוא. תמיד קיבלתי. אני חושבת שזמן שהוא רחוק ממני הוא עובר שטיפות מוח כאלו ואחרות ולכן בחודש האחרון היחס שלו אליי נהיה מובן מאליו. נהיה הרבה יותר קשוחוכאליי, פחות אוהב מהקצת שהוא כבר אהב. אני חייבת להדגיש שאני לא טיפוס קל, אני יתומה משני הורים, אני חיה חיים אינטנסיבים וקשים, אני לא מוותרת לעצמי לעולם (אם זה תואר אינטנסיבי, מימון לימודים בעבודה תו"כ וכו') וכתוצאה מכל אלו אני מאוד רגשנית ועם זאת מאוד תומכת, אוהבת, מכילה. לי כאמור אין ממש משפחה (מה לעשות..) ולכן המשפחה שלו גם אובר מקבלת אותי ומתחברת אליי, ככה שאני שקועה עמוק עמוק בפנים.
ואז זה הגיע, אחרי איזה אירועון משפחתי שלו, הוא אמר לי שהוא רוצה להפרד, ושנישאר ידידים וזהו. פוף. שאל מה אני חושבת, לא היה לי מה להגיד לו, לקחתי את התיק נכנסתי לאוטו וברחתי משם. במשך יומיים לא החלפנו מילה(הוא כמובן כתב לי כמה שאני מדהימה וכמה מגיע לי יותר וכו) ואז אחרי יומיים לאור לחץ עצום שיש לי התפוצצתי ו"עפתי עליו" בהודעות. מפה לשם, הוא הציע לחזור. אמר שאוליי עשה טעות שגם לו זה ממש קשה.....
(לפני זה הוא שלח לי הודעה מפורום כלשהוא בה כתב ארוכות כי הוא לא בטוח שזה זה ובכל זאת הוא לא סגור על עצמו. הודעה לא נעימה בלשון המעטה. להיות ידידה שלו, לא אהיה. אי אפשר. הציע לחזור. החלטתי לתת לזה צ'אנס. ומחר אנחנו נפגשים אחרי שבוע מאז ה"פרידה",
הבעיה היא, שאני פשוט לא יודעת. כשוא נפרד ממני הלב שלי נשבר, אחרי ש"חזרנו" אני מתחילה לחשוב ש...אוליי זה פשוט לא זה. מה גם, שמהרגע ש"חזרנו" אני לא מקבלת שום יחס.