נרקיסיזם ומזוכיזם; אני לא רוצה מזוכיסטית אבל אני לא יודעת גם לחיות בלי זה

שלום, יש לי בעיה שאני ממש מתביישת לכתוב אותה, אני ילדה ממש פחדנית מכל דבר אני מפחדת גם כשזה כבר לא הגיוני , וגם שאני כבר יודעת שזה היה סתם אני עסוקה בלשחזר את הפחד ועדיין בטוחה שאני הצודקת ולא אחרים וכמו סתומה גם נכנסתי לדת ועוד יותר פחדתי שעכשיו אחרי מה שעשיתי אכנס לגיהנום
למשל הייתה לי מחשבה שאני מרוכזת רק בעצמי ואפסיק לאהוב את משפחתי וקרוביי ובהתחלה זה היה באמת מתוך פחד וזה בא באמת מתוך רצון לא להיות אגואיסטית ולמרות שכולם אמרו לי שזה לא נכון(ובתוכי ידעתי שהם צודקים אבל פחדתי עד שזה הפך לסתם תשומת לב ותעסוקה ברמה הכי מגעילה שיש המשפחה שלי הייתה צריכה לשכנע אותי שאני אוהבת אותם במקום שאראה להם אהבה ואבין שזה סתם מחשבה אבל אני רציתי להיות טהורה בלי מחשבות רעות וכשגיליתי שאני לא אז פחדתי וכדי להדציק את הפחד אפילו הפכתי אותו כביכול לידי מעשה בסופו של דבר כולפ הסתובבו סביבי בגלל הפחד שלי שלא אכפת לי מהם ושאם יקרה להם משהו חלילה אז לא יהיה לי אכפת, הייתה לי נטייה מגיל קטן מרוב שהיו לי המון חרדות כמו חרדות נטישה וכדומה נגיד וידעתי שמחר אשאר לבד בבית מרוב פחד לא עשיתי כלום כי הייתה לי אמונה טפלה ומטופשת שאם אגרום לעצמי לסבול ואכין את עצמי מראש אז הכל יהיה בסדר וזה כל הזמן הפך מקיצוניות לקיצוניות אם פעם הייתי בדיכאון נוראי שאם למשפחתי יקרה משהו אז עכשיו אני מפחדת שלא יהיה לי אכפת, חשוב לי להדגיש שהכל מתוך הגנה ולא מתוך חוסר אהבה אבל כן קישרתי הכל לחוסר אהבה כדי להתרגש מאהבה מחדש כמו ילד קטן אבל ככל שהזמן עבר התרכזתי עוד יותר במחשבות וכך הם הושלכו על רגשות ואם נגיד בקיצור הרסתי לעצמי רגעים אחרונים בתקופות עם אנשים אהובים וזה כבר הפך להרגל והפחד מהדת רק סגר אותי כל הזמן שאלתי את עצמי שאלות קשות כמו אני עושה את זה כי אני אוהבת או כי אני רוצה להיות אדם טוב אני חושבת יותר מידי תמיד אמרו לי ועכשיו הפחד הפך להרגל וכלום לא עוזר לי אני מאמינה רק ברע ומדרדרת את עצמי וחושבת שטויות שןב אני מדגישה שזה הכל היה מתוך רצון טוב אבל זה הפך להרגל של שנים ועכשיו איני מבחינה את מי אני באמת אוהבת , לא הקשבתי לאף אחד כאילו העדפתי שאפסיק לאהוב אותם העיקר להצדיק את הפחד שלי... לא יודעת מה לעשות איך להשתחרר מזה? אני לא רוצה מזוכיסטית אבל אני לא יודעת גם לחיות בלי זה מרוב הרגל ופחד וכל הזמן ממציאה תירוצים וחוזרת על עצמי