למה כולם חושבים שאני הומו? איך אוכיח את חפותי?

שלום לכולם אני בן (שם בדוי אך מקורי), בן 25 ואני שומע דיבורים עליי מגיל קטן בעיקר מהמשפחה (בני דודים ודודים שהם רוב החברה שלי) שאולי אני הומו. אני יכול להבין מאיפה זה נובע. תמיד הייתי בחברת הבנות. אבל אף אחד לא ידע באמת על מה אני מדבר איתן או מה הסיבות שאני בוחר לשתף דווקא אותן. פשוט תמיד הרגשתי שאישה יותר מאזנת את מה שאני עובר בחיים ויודעת להכניס אותי לפרופורציה שחבר לא תמיד עשה כמו ידידה. והעובדה שהיה לי רק קשר רציני אחד של שלושה חודשים בגיל 21 שהם לא בדיוק הספיקו להכיר (ותמיד צוחקים על זה שאני ממציא אותה)
בהתחלה התעלמתי מזה כי באמת שלא אכפת לי מה אומרים עליי ואני בטוח בזהות המינית שלי. אבל ככל שעברו השנים שמתי לב שנהתנהגות אליי משתנה ומתייחסים אליי אחרת. בהתחלה זה התחיל מזה שכמה בני דודים יושבים ומדברים ואז אני מגיע ובתמימות רוצה לשבת ולדבר איתם גם. אז הם שותקים ומנסים לתת לי הרגשה של לא שייך. עד שזה הגיע למצב שאחד הבני דודים מציע להכיר לי מישהי בציניות. שוב לצערי נאלצתי להוכיח את "חפותי" והסברתי לו שאני לא הומו וכמה זה רחוק ממי שאני ואפילו שוב הזכרתי את הקשר היחיד. והוא שוב צחק על זה שאני ממציא את זה כדי שלא נחשוב שאני הומו. זה ממש עצבן אותי. בהדמנות הראשונה ישבתי עם אחד הבני דודים שקצת יותר קרובים אליי ושאלתי אותו למה הם מתנהגים ככה וחושבים עליי את זה אז הוא אמר לי שזה רק אצלי בראש ושצוחקים איתי. וכשהצבתי עובדות וציטטי לו דברים ששמעתי הוא פשוט השתתק. ניצלתי את השתיקה. והתחלתי להסביר לו שאני לו הומו והוא מיצידו לא נראה הכי משוכנע. אז וויתרתי
זה גם לא ככ הפריע לי אבל הבעיה לא הסתיימה שם "השמועה" התפשטה והגיעה לאוזניים של ההורים שלי. ואז ראיתי את אבא שלי מתחיל להסתכל עליי בעין שונה. לא שהקשר שלי איתו היה מי יודע מה מגיל קטן הוא אחראי לים של תסביכים שיש לי בראש אבל נראה שהוא ממש התבייש בי וזה כבר מפריע. כי הוא לא טרח אפילו לבוא ולשאול אותי אם זה נכון..
אמא שלי מבחינתה תקבל אותי בכל מצב וממש רוצה לדאוג לי עד שפעם באירוע משפחתי שמעתי אותה שואלת חברה אם יש לה "מישהו" לסדר לי. העמדתי אותה במקום ואמרתי לה ששמעתי את זה ושוב נאלצתי להגן על עצמי ולטעון שאני לא הומו ולהפתעתי אמא שלי גם לא נראתה לא משוכנעת לה אז שאלתי אותה למה היא שאלה דבר כזה בלי לברר איתי דבר כזה לפני זה והולכת ומפיצה עליי דברים שהם לא נכונים היא טענה "שהיא מקבלת אותי כמו שאני" וויתרתי גם שם.
עכשיו אני ממש מתוסכל אני לא יודע איך להתמודד עם זה יותר. איך אני יוכיח את חפותי?! איך אני מסתכל לאמא שלי בעניים? לצאת עם משיהי בזמן הקרוב אני לא רואה את זה קורה בגלל בעיות אחרות שיש לי שאני כרגע מתמודד איתם. מה עושים? אני סתם יושב בבית כל היום בעיקר במיטה בדיכאון ולא מצליח להתמודד עם התסכול הזה בלי שום קשר לשאר הבעיות האחרות שיש לי.
תודה לעוזרים וסליחה על החפירה.