היי. אני ממש מבואסת מעצמי. אני אתחיל מהסוף - אני עובדת אצל משפחה תמורת משכורת ומגורים אצלם, אבל אני מרגישה שהם מאוד לא מרוצים ממני וזה ממש מתסכל. עשיתי את זה כי לא הסתדרתי בבית והרגשתי שהמצב ממש בלתי נסבל ואני לא יכולה להמשיך בבית אבל עכשיו אני מתחרטת. אין לי כח לכלום (כבר הרבה זמן) ואין לי מוטיבציה להזיז את עצמי, לעבוד ולהרוויח כסף למרות שאני צריכה אותו מאוד. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא טובה בלתקשר עם אנשים וזה מגביל אותי מאוד כי כל פעם שאני מנסה לצאת למסגרת מחוץ לבית שכוללת מגורים אני לא מסתדרת. אני מגושמת, לא מבינה רמזים, לא יודעת להרגיש מספיק בנח ושירגישו איתי בנח, לא יוזמת דברים ולא מבינה מה לעשות עד שמסבירים לי ממש בפירוט וגם אז קשה לי. אין לי כח פיזי ונפשי ולא מוטיבציה ולמרות שאני מנסה להכריח את עצמי אני לא מחזיקה מעמד בשום עבודה. אני גם לא יודעת לעמוד על שלי ומאוד כנועה, ותמיד כשאומרים לי משהו אני בולעת את הלשון וממהרת להסכים עם כל מה שאומרים לי גם אם זה ממש לא מתאים לי. אני לא יודעת להגיד מה אני חושבת, רוצה או צריכה. אני כל כך מתוסכלת ומרגישה שבחיים אני לא אמצא את עצמי ושהעולם והחיים האלה פשוט גדולים עלי מדי. אני רוצה להסתגר, להיות לבד, בלי להציק לאף אחד ובלי שיציקו לי. כל כך קשה לי להתמודד וגם אני לא מרגישה שיש לי בשביל מה להתאמץ. אין לי חלומות או תקווה לעתיד טוב יותר. (וכן, אני בדיכאון מאובחן ולוקחת כדורים שעוזרים לתפקוד בסיסי ולאיזון נפשי אבל לא יכולים להפוך אותי לבן אדם אחר).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות