לא רוצה לבזבז את השנים הכי יפות על מישהו שבסוף יגיד לילד שאי אפשר לקנות גלידה

אני פשוט רותחת מעצבים!!!
אני ביחד עם חבר שלי כבר 3 שנים, 3 שנים שבהם אנחנו בקשר כל דקה, כל שנייה, כל רגע.
אני באה ממשפחה שעניין הכסף מאוד חשוב אצלה מכל מיני כוויות שהיו לנו בעבר וכל הזמן דוחפים אותנו הילדים להצליח ולעשות וללמוד ולא נותנים לנו לנוח על זרי דפנה.
המשפחה שלי מאוד פתוחה, ומדברת על הכל, וכן גם על כסף.
אז עם כל כמה שכולם משחקים אותה, כולםםםםםם יודעים כמה כסף חשוב בחיים וכמה קשה להשיג אותו במיוחד בימינו. ובינינו ? רוב הבנות מסתכלות דבר ראשון על זה.
אז כמובן בטח כולכם מיד תחשבו " ווואווו איזו שטחית " אז לא, שטחית זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עליי.
בזוגיות לא הסתכלתי על עניין כסף וכד' ועובדה שהחבר שלי רחוק מלהיות עשיר ואפילו רחוק מלהיות בכיוון של להיות עשיר.
המשפחה שלו מתעסקת בדברים אחרים ונותנת לילדים יותר חופשיות כי גם רובם מבוגרים ועסוקים בחייהם הפרטיים.
חבר שלי בן 24, ונכון אין לו כיוון ויש הרבה חסרונות בקשר הזה והרבה דברים שמפריעים לי .
אבל יש "בעיה" - אני כלכך אוהבת אותו וכלכך מנסה להשלים עם כל החסרונות, לא מדמיינת את עצמי בלי החיבוק שלו בלי הליטוף שלו בלי התמיכה שלו. אין הרבה כמוהו היום הוא לא מתעסק בחרא ולא מחפש כל היום לזיין. הוא לא מסתכל על בנות אחרות ואני סומכת עליו בעיניים עצומות.
אפילו כבר השלמתי עם עצמי שאני אתחתן איתו למרות הכל כי באמת יש פה אהבה (הוא מצידו להציע לי עכשיו) , אבללל כל פעם שעולה הנושא של " תלך ללמוד , תעשה עם עצמך משהו , מה יהיה עם החיים איך תקנה לילדים שלנו מטרנה? " הוא פשוט מתחמק, במקרה הטוב זה נגמר בנאום שלי למה צריך לעשות וכמה קשה להשיג כל שקל היום ושום דבר לא הולך בקלות. במקרה הרע זה הופך לריב שמתפוגג לו לאחר כמה ימים. תשובה אף פעם אני לא מקבלת! וגם אם הוא מבטיח שהוא הבין וזהו הוא מתחיל לחשוב איך הוא לומד\ מתקדם בצורה כלשהי ה אף פעם לא קורה.
הוא טוען שהוא לא אוהב ללמוד ושדבר כזה מאוד קשה לו.
נמאס לי שהוא מתנהג כמו תינוק אני לא רוצה לבזבז את השנים הכי יפות שלי על מישהו שבסוף יגיד לילד שלי שאי אפשר לקנות לו גלידה. כמובן ששום דבר לא מובטח ואף אחד לא יודע מה צופה לו העתיד אבל זה המצב ממה שנראה עכשיו.
נכון אני לומדת ויש לי תמיכה כלכלית ומשפחתית הרבה יותר ממנו , אבל אני רוצה ליידי ג-ב-ר שייתן לי בטחון ושקט ולא להסתמך על אבא ואמא כל החיים.
אני לא נוסעת איתו בפרארי ורוב הסיכויים שגם לא אסע, אף אחד לא מבטיח שלימודים שווים משהו ושהם מיד יניבו כסף, אבל בן אדם בלי כיוון ובלי שאיפות זה הכי גרוע שיש.
אהבה היא הרבה, ואהבה היא חלק חשוב, ואהבה לא מוצאים כל יום. אבל מה עם שאר הדברים?!?!
הוא אומנם הקשר הרציני הראשון שלי ואני לא יודעת איך זה מרגיש אחרת. אבל אני בטוחה ב99% שאהבה כזאת לא מוצאים כל יום. אז אני סוג של כלואה איתו כי 3 שנים כבר הלכו והלב שלי שייך לו.
אבל אני אף פעם לא הצלחתי להיות 100 אחוז בקשר הזה ולהיות בטוחה בו.
אני בחורה שנראת טוב, אין לי בעיה להודות בזה פה ואני יכולה למצוא מישהו אחר בשנייה אבל פשוט כלכך קשה לי לוותר עליו ועל הקשר אף על פי שאני יודעת כמה חשוב הנושא הזה.
אנשים שהיו במצבי אשמח לשמוע מכם או סתם אנשים שרוצים לעזור, ואנשים שמתכוונים להגיד לי ש"כסף זה לא הכל בחיים" אז שיחסוך ! כי אני יכולה ללמד אותו על החיים האלה.