עובדת במצלמות סקס, בודדה ללא יכולת להתקדם, הרסתי את עצמי ואת החיים שלי

העלתי לפני כמעט שנה שאלה "התחלתי לעבוד במצלמות סקס, חוששת" ובה הבעתי כל מיני פחדים שיש לי וסיפרתי קצת על עצמי. מי שקרא יודע על מה אני מדברת. למרות כל הפחדים והחששות המשכתי לעבוד בעבודה הזו...אני נמצאת שם כבר קרוב לשנה (חודש הבא אני אהיה שנה בדיוק) ולא היה לי מושג מה שזה יעשה לי... היה לי עתיד ברור ומתוכנן.. רציתי רק לעשות כסף ואני עדיין עושה. אבל לא תיארתי לעצמי שאני לא יזקה מספיק נפשית. התוכנית שלי הייתה לעשות קצת כסף מהצד תוך כדי שאני עושה שירות לאומי בשבס. אז שתדעו שהודיעו לי חודש לפני התחלת השירות שלא עברתי איזה ראיון ובסוף לא הלכתי לשם. התקבלתי למשרד החוץ התחלתי לעשות שם שירות אבל נתנו לי תפקיד גרוע כל כך שדרש ממני לעמוד כל היופ על הרגליים ולסרוק דברים!!!רק לסרוק!!! דיברתי עם ההנהלה והסתבר שזה תקן חדש ויקח כמה שבועות עד שיסדרו לי מקום ישיבה(לא היה לי אפילו איפה לשבת לא הייתה עמדה כלום) אז עזבתי.. חודש לפני שהתחלתי את השירות הודעתי לאמא שלי שאני עוברת לגור לבד בדירה כדי לקחת חופש מהבית והמשפחה(יש לי רקע לא קל שם) ולא אמרתי לה אפילו את הכתובת כי בעצם עברתי חגור אצל הבוס שלי... היא בכתה הרבה אבל אני האכזרית הייתי שקועה בעצמי כל כך ולא היה אכפת לי... אני כבר מעל חצי שנה גרה אצלו.. מגיעה לשבתות וחגים לבית. העבודה עצמה לא רעה בכלל. כסף טוב מאוד מאוד ועבודה נעימה ומצחיקה. לא יצא לי עדיין שמישהו זיהה אותי אבל לא כאן הבעיה. עזבתי את השירות לאומי במשרד החוץ עברתי לעשות בקופת חולים אבל כל בוקר כמעט הייתי מאחרת כי הייתי ישנה אצלו ולא בדירת שירות והנסיעה הייתה יחסית ארוכה ואני הייתי עובדת עד השעות המאוחרות של הלילה ויצא שכמעט לא ישנתי והיה קשה לי לקום. גם שם לא נתנו לי תפקיד מספק. הם בכלל חא היו צריכים בצ שירות. סתם שמו אותי כאחת שמכסה חורים במקרה שעובדת לא הגיעה או משהו וזה ממש הרגיז אותי שאני מבזבזת את הזמן שלע שם. כי אני ידעתי שאני יכולה לתרום יותר
יום אחד הלכתי לישון בחמש ולא הצלחתי לקום בבוקר ובגלל שהם לא באמת היו שמים לב אם אני שם או לא או אם אני עובדת או לא אז פשוט המשכתי לישון ואפילו לא הודעתי
ביום ראשון שלאחרמכן הם הןדיעו לי שהן מפטרות אותי. הייתי בשוק אבל עיכלתי את זה ועברתי לעשות שירות בבית מרקחת שקרוב לדירה שאני גרה בה ואז לא היה סיכוי שאאחר ואכן לא איחרתי הבעיה במקום הזה הייתה שהעבודה הייתה פיזית וקשה מאוד... ולא היו אפילו מקומות ישיבה לנוח מקום קטן ודחוק ולא יכולתי יותר כאילו אני נופלת על המקומוץ הכי גרוכים.אז עזבתי גם שם... ומאז רני גרה אצלו ועובדת ומרוויחה כזף רק מזה כבר תקופה ארןכה. וללמרות שחשבון הבנק שלי מתמלא ואני חיה כמו נסיכה רע לי פשוט רע אני מרגישה תקועה בלי יכולת להתקדם.. אני מקבלת את גסםי במזומן כך שאפילו לא צברתי תלושי משכורת (כן מקבלים תלושים אני קיבלתי במזומן כי אסור לעבוד תוך כדי שירות לאומי בלי אישור ולי לא היה אישור) בזמן האחרון אני מרכישה חנוקה גם מבחינת השעות שאני נותנת. הבוס לא מרשה לי לבלות... רק נותן לי משמרות של עבודה ואפילו שאני משקיעה את התחת שלי בזה ולא מבריזה לא כלום הוא לא נראה לי מאריך. יש מצב שהוא טפילו לוקח אותי כמובן מאליו.. התרחקתי מבמשפחה שלי לגמרי אני מספרת להם שאני גרה אצל איזו זקנה סיעודית ומקבלת על זה גסף. לא אמרתי לה כבר חצי שנה איפה אני גרה והיא אוכלת את עצמה. אבא שלי היה אצל רב מפורסם (אבוחצירה) ולפני שאבא שלי בכלל דיבר הרב אמר לו: נכון שאתם לא יודעים מה הבת שלכם עושה? היא עוברת דברים קשים. תחזירו אותה מהר הביתה. ואני חא רוצה לחזור הביתה... והם מדןכאים אני מדוכאת אבל חא רוצה םיתרון של לחזור הביתה
.. אויש הסיפור הזה מורכב מידי ואני מרגישה כל כך נואשת לעזרה ולעיצה.. הבוס לא נותן לי לבלות ואת הבחורה הנוספצ שגרה איתנו כבר למעלה מחודש הוא לא מגביל בשיט. אני מוצאת את עצמי רבה איצו כמעט כל יום ובוכה כל יום תכזרו לי מה אני יכולה לעשות כדי לשמור איתו על יחסיפ טובים(טוהבת ומעריכה אותו מאוד כאדם)לשמור גפ על העבודה ובמקביל גם לטפח את החיים האמיתיים שלי. ל כיק אנשעם... לבלות קצת.... אין לי אף אחד אני בודדה כבר חצי שנה שקועה בעבודה הצילוווו אני לא בטוחה שהבנתם כמה אני נואשצ כי עירבבתי פה הרבה נושאים אבל אני בדיכאון לא יודעת מה לעשות עם עצמי