אני בסוף י"א. מתחילת י' הייתי חברה של כמה בנות, אני, 3 מהכיתה ועוד 3 מהשכבה וביחד היינו חבורה כזאת (הן היו חברות אחת של השניה עוד מלפני). אהבתי לצאת איתן ולהיות איתן למרות שתמיד הרגשתי שאני פחות חלק. למשל הייתה לנו קבוצה בוואטסאפ שהיינו מדברות, והן היו גם מדברות בפרטי אחת עם השניה ואיתי לא. ו שמרו את השמות עם כינויים ולבבות ולי סתם קראו '*השם שלי* או אפילו *השם שלי + שם משפחה*. אני לא אוהבת לתת דוגמא לפי פלאפון, אבל ככה גם המצב היה מחוץ אליו. יצא מצב שהייתי יוצאת איתן ומדברת איתן והיה כיף אבל אף אחד מהן לא הייתה באמת חברה טובה שלי.
לפני כמה חודשים החלטתי להתרחק מהן טיפה. למשל בהפסקות הייתי עם חבר שלי (יש לי חבר מתחילת ט') או שישבתי לבד, ושמתי לב שכשאני יושבת לבד לאף אחת לא היה אכפת, היא לא שאלה אותי מה קורה, אם קרה משהו. הן היו עדיין יוצאות ויכולתי לצאת איתן אבל בחרתי להיות עם חבר שלי. בשלב מסויים היה 'ריב' ביניהן שלא קשור אליי וחלק מהבנות יצאו מהקבוצה (השלימו אח"כ אבל לא חזרו לקבוצה) ככה שגם בקבוצה לא היה לי יותר קשר איתן ולא הייתי שומעת בכלל אם הן היו יוצאות או לא. וככה זה היה כמה חודשים ושמתי לב שלא אכפת להן ממני בכלל אבל עכשיו אני רוצה לחזור להיות חברה שלהן. אני נגיד בהפסקות באה ומחייכת ומדברת איתן והן די מתעלמות כזה. או שאני שואלת אותן אם הן יוצאות , עושות משהו וזה והן מתחמקות..
אני מרגישה ממש בודדה, יש לי את חבר שלי אבל הוא לא יכול להיות כל העולם שלי. מצד אחד הן לא היו באמת חברות טובות שלי בתקופה שהיינו חברות, מצד שני זו אשמתי שהתרחקתי מהן ולא שמרתי איתן טוב על קשר, ושוב, אף אחת לא באמת התעניינה אם עבר עליי משהו, שגרם לי להתבודד יותר.
אני מרגישה שאם אנסה לחזור להיות חברה שלהן עכשיו אני אצא מוזרה ונדחפת כזו ולא יודעת אם כדאי לי לנסות בכלל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות