איך מתנהגים בתחילת קשר?

אהלן,
היי, אני ש' ת 22 ושבשנתיים האחרונות היו לי 5 אקסים (!) ודייטים פה ושם.
אם נתעלם מהכמה דייטים פה ושם, ואני אסתכל על הקשרים עצמם - כולם נגמרו מוקדם, טווח של 2-4 חודשים.
נכון שכל קשר נגמר מסיבותיו, פעם כי אני לא אהבתי, פעם כי לא אהבו אותי...לפני כמעט 3 שבועות נגמר לו עוד קשר אחרי 3 חודשים והתחלתי לחשוב, אולי משהו אצלי לא בסדר? האמת שאני לא מצליחה להפסיק מלנתח את השנה וחצי האחרונות.
התחלתי לצאת עם בנים בגיל יחסית מאוחר, 19.5, והחבר הראשון היה רק ב20.5, והחבר הזה היה מיוחד בעיניי, מאוד נמשכתי אליו והערצתי אותו באיזשהו מקום [אני חושבת שכנראה לאף אחד מהאקסים שלי לא נמשכתי כפי שאליו, למרות שעברה שנה וחצי ושעברתי דברים]. הייתי מאוד תמימה, חסרת ניסיון לעומתו, והוא לא אהב אותי וככה אחרי חודשיים נפרדנו. ומאז התחיל המרתון, כאילו היה לי חסך עד גיל 20, ומשפתאום היה לי חבר, קשה לי להיות לבד...הייתי מסיימת קשר ואחרי שבוע-3 שבועות מכירה מישהו אחר. הכי קיצוני היה שהיה לי חבר חודשיים ויומיים אחרי התחלתי לצאת עם מישהו שהיה חבר שלי 4 חודשים, יעני נפרדתי מהחבר הקודם כי רציתי אותו.
טוב, אלה דברים שהיו שנה שעברה ופחות משמעותיים, כי רוב השנה התעסקתי בלהתגבר על האקס הראשון והיו לי כמה קשרי ריבאונד ודווקא הבחורים האלה אהבו אותי..
אבל השנה אני בהחלט לא אוהבת אותו יותר, לא חושבת עליו ביום יום [לרוב, אני כן קצת עושה סטוקינג לפעמים אבל סתם מסקרנות], ובאמת שהשנה נתתי הזדמנויות, יצאתי לכל מיני מקומות עם חברים, השתדלתי לשדר משהו טוב, פחות לחץ, יותר קלילות, לצחוק ולחייך, ועדיין...
מה שקורה זה שבהתחלה ממש נטרפים ממני [לא מנסה להשוויץ], לא מתקמצנים עליי, מחמיאים וכו', ואחרי כמה חודשים משהו נהרס. אני מודה שבהתחלה אני קלילה כי לרוב אני מכירה בריקודים ושם יש לי יותר ביטחון...ואני כנראה בטיפשותי מרגישה אחרי חודש-חודשיים שאני יכולה לספר יותר דברים [אין לי שלדים בארון, הכוונה למשל לספר שאני בתולה או לספר על ההתלבטויות שלי לגבי התואר וכו'], שאפשר יותר לדבר בטלפון ביום יום וכו'. אולי צריך להיות יותר קשה להשגה?
אני די בטוחה שזה לא מצב שמושכים איתי כמה חודשים סתם, אני חושבת דווקא שזה מצב שבו בהתחלה נמשכים אליי ואחר כך יורד להם ואני לא מצליחה להבין למה. בכלל, לא יודעת איך נכון להתנהג - מה 'אסור' לעשות בהתחלה? מה חייבים לעשות בהתחלה? האם זו טעות מצדי לחכות עם יחסי מין? האם זו טעות מצדי לצפות מהבחור שנדבר בטלפון כל יום [לאו דווקא שהוא יתקשר]?
פשוט האקס האחרון שלי [יחסית טרי, נפרדנו לפני שבועיים בערך] אמר לי "בהתחלה ממש נגנבתי ממך והיה אחלה חיבור אבל בשבועיים האחרונים משהו נהרס, אני לא מצליח להתחבר אליך יותר" [האמת שהוא די לא אוהב אף בן אדם לפי דעתי, באמת, גם על החברים שלו תמיד התלונן ואני החברה היחידה שהייתה לו עד גיל 25] וזה רק אישש את המחשבה שהייתה לי, שאני איכשהו לא משחקת נכון את המשחק מבחינת רמת הפתיחות\רמת הוויתור על עצמי...
מצטערת על האורך, פשוט המחשבות האלו לא מפסיקות לשגע אותי [רק בבקשה אל תגידו לי למצוא חיים כי אני לומדת באוניברסיטה 6 ימים בשבוע, יש לי חברות, התחלתי חוג מדיטציה ולפני כן רקדתי סלסה וגם יש לי כלב, אבל באמת שלפעמים המחשבות האלו מדירות ממני שינה :( ]
תודה מראש!