היא נפרדה ממני ואמרה שלא מרגישה כמוני יותר, מה הלאה מעכשיו?

הייתי במערכת יחסים עם אהבת חיי במשך שנה וחודשיים,
הכרנו לפני שלוש שנים כאשר היינו ידידים ושנינו חיבבנו זה את זו מאוד ואף אחד לא עשה את הצעד, הטעתי אותה לחשוב שאני לא בעניין ואחרי תקופה היה לה חבר.
הם היו ביחד במשך חצי שנה ואז התחילו ריבים ופרידות עד שנה וחצי, הייתי איתה בקשר
בזמן הזה והבעתי אליה את דאגתי ורגשותיי בהזדמנויות שהיו לי.
בסופו של המערכת היחסים הזו היא ניגשה אליי ושאלה אם אני אתן לה הזדמנות ואמרתי לה שזה כל מה שרציתי בחיי. רק אותה.
אז היתה לנו מערכת יחסים מושלמת, עשינו הכל מהכל ונתנו מעצמנו כל אחד 100% - לא היה צד אחד שעשה יותר או פחות. היא הראתה את מלוא אהבתה עליי ואני אליה.
אני בן 21 והיא בת 18, ומהיותי חייל נפגשנו רק בסופי שבוע ואפטרים פה ושם. וכל פעם היה מדהים. דיברנו על הדברים הכי עמוקים, ואפילו חשבנו על עתידנו יחד.
אך במשך החודשיים האחרונים התחילה דעיכה, הרגשתי ריחוק ממנה והיא הסבירה שקשה לה שאני לא נמצא וזה חסם אותה ריגשית. דיברנו על זה לפני כחודש בשיחה רצינית והיא הראתה נכונות להישאר במערכת היחסים, כי אני משתחרר עוד 3 חודשים.
אך לפני שבועיים נפרדה ממני בטענה שלא מרגישה אותו הדבר.
שאלתי מאיפה זה הגיע פתאום והיא הסבירה שזה נוצר מהקושי הזה והמרחק, והיה לה רע וזה השפיע על הרגשות כלפיי.
קיבלתי את הפרידה, אמרתי לה שאם כך היא מרגישה לא אחזיק אותה בכוח.
התחבקנו ובכינו ונזכרנו בדברים הטובים שעשינו, היא נישקה אותי על המצח ואני אותה, היא אמרה לי איפה תמצא עוד אחד כמוני ואמרה כמה שהייתי בן זוג מדהים...
לאחר יומיים הרמתי אליה טלפון מהבסיס ואמרתי לה למה היא רצתה להיפרד אם היא חושבת שהייתי מדהים והכל, היא אמרה שהיא אמרה את זה לא מתוך רגשות כלפיי אלא כמו חברה טובה. היא שלחה לי מספר הודעות בכל יום וגם אני אליה, ופגשתי אותה לפני יומיים לקחת את הדברים שלי מהבית שלה, ולנסות בפעם האחרונה להביע את רגשותיי. אמרתי לה שכך אני מרגיש, ושאני לא יודע מה יהיה בהמשך אך שהיא מפספסת אותי, ושאני נותן לה הזדמנות לחשוב על זה באמת בלי לפחד. ונפרדנו בחיבוק. לא דיברנו מאז. וגם אני לא מתכוון ליצור איתה קשר במשך חודש לפחות.
משום שאני בצבא עדיין עד עוד פחות משלוש חודשים... אני לא חושב שאפילו תהיה אופציה לחזור כי עדיין אחסר לה. וגם שהיא בכלל לא מרגישה כלפיי רגשות כבר.
יכול להיות שהיא מסתירה את הכאב שלה, היא אמרה שהיא כן נזכרת וחושבת, אך שהיא שמחה שאין לה את הדאגה הזו מתי אחזור ושטוב לה לבדה. הבנתי דרך חברה שלה שהיא חושבת על אופציות, אך אני לא חושש כי אני לא מאמין שזה רציני ושגם אם אז זה לא יתקרב לרמה של מה שאני הייתי עבורה, כמה שהבנתי אותה והענקתי לה ודאגתי לה.

השאלה היא מה לעשות הלאה מפה, לאחר חודש של ניתוק?