היי כולם ..
אני וחבר שלי (21) שנתיים וחצי יחד , הייתה איזו פרידה באמצע מהצד שלו בגלל שהרגיש שאחרי שנתיים טיפה חנוק לו אבל בסופו של דבר הוא חזר אלי ודווקא מאוד מהר. היחסים ביננו מעולים יש אהבה גדולה ואין שום דבר שיכול לגרום לנו להפרד אפילו מרחק (אנחנו נפגשים פעם בשבועיים כי הוא קרבי) ואף פעם שום דבר לא היווה בעייה. אפילו בצוק איתן לא העברנו מילה שלושה חודשים וכשנפגשנו היה מדהים. בעוד כ-9 חודשים הוא משתחרר מהצבא ואני רק מתגייסת עוד כמה ימים.
התכנון שלו זה לטוס לדרום אמריקה לחצי שנה ואני לא אוכל לבוא כי אני אהיה בצבא , כמובן בהתחלה חשבנו שאולי אבוא איתו אחרי שאשתחרר אבל אני רוצה להתחיל ללמוד אחרי הצבא וגם הוא יצטרך לחכות לי שנה וחצי עד שיוכל לטוס והוא מאוד רוצה לטוס אחרי השחרור , הוא לא מוכן לוותר על הטיול לא משנה מה (גם לא הייתי מבקשת שיוותר). זה גורם לי לפעמים לחשוב אם בכלל הקשר הזה שווה משהו? הוא מוכן לעזוב לחצי שנה לדרום אמריקה שרק ה' יודע מה יהיה שם , ומה יהיה איתי בישראל ולפעמיים אני חושבת שאולי כדאי לפרק את החבילה לפני שהוא יטוס? או להשאר יחד עד הרגע האחרון? פרידות זה תמיד כואב במיוחד שאני כל כך אוהבת אותו! אבל אם זה היה הפוך בחיים לא הייתי עוזבת אותו אבל החשיבה שלו שונה ... כשיצא לנו לדבר על זה הוא תמיד אמר "לא משנה לכמה זמן ניסע אם נשאר עד הטיסה יחד אני חושב שנחכה אחד לשני" ואולי הוא ישנה את דעתו שניה לפני העליה למטוס מי יודע הוא לא החלטי כל כך ... האם לחכות אחד לשני יהיה נכון למקרה שנחליט להשאר יחד?
או האם בכלל כדאי לחתוך עכשיו למרות הכאב הגדול?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות