שלום לכם אנשים...
בקיצור זה ככה מגיל 4 וחצי בערך.. יש לי המון עצבים פרוסים, כלומר כשנוגעים בי אני מתחילה לבכות ולרעוד... לא מזמן אני ואמא שלי הלכנו לרופאה וכשהיא נגעה בי משהו דיגדג אותי (אני גם מאוד רגישה לדגדוגים) והתחלתי להתפרץ מבכי.
יום אחד אני ומשפחתי נסענו למרכז לפגוש חברים וזה... ואז החברה הזאת של אמא שלי התחילה לנשק אותי ולחבק אותי מאוד חזק ופשוט רצתי לחדר והתחלתי לבכות.
תמיד כשנוגעים לי בכתף אפילו אם זה מאוד חלש זה מאוד מציק לי והיום החברה שלי נגעה בי כמה פעמים ואמרתי לה די והיא חשבה שצחקתי ולא צחקתי אז מרוב כעס אני נתתי לה כאפה והיא לא מוכנה לדבר איתי.. היא זאת שלא מוכנה לדבר איתי?!?! היא יודעת שאני לא אוהבת דברים כאלה! ואני הזהרתי אותה שאם היא תמשיך אני ארביץ לה!! כולם חושבים שאני סוג של חולת נפש וזה ממש לא נכון... אבל לפעמים גם כשאני עושה איזשהו מבחן (אני כן טובה בלימודים) אני שומעת צלילים וזה מפריע לי להתרכז אז יש לי גם מידי פעם טיקים... לא רק כשנוגעים בי יש צמרמורת גם כשיש צלילים שאני פשוט לא מוכנה לסבולץ אני לא יכולה לחיות ככה, אני צריכה לעשות משהו ולא אם יש תרופה לזה אני לא לוקחת אותו כי זה לא יעזור. תודה אם תענו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות