יוצאת עם אתיופי וההורים מתנגדים

שלום, לצערי הבעיה שלי, לא ממש בעיה בשבילי, אלא לסובבים אותי.
לפני תקופה מסוימת הכרתי בחור מקסים בן גילי (ולא אתחיל לפרט כאן, כי יש כל כך הרבה דברים טובים להגיד עליו)
הדברים התגלגלו ונעשינו ידידים טובים,
אמנם לא הכל אני מספרת להורי, אבל מעדיפה לספר מה שאני חושבת שיהיה להם עניין בו, לכן סיפרתי על הידידות איתו.
אמא הזדעזעה שהבת שלה מסתובבת עם אתיופי, ואבא אמר שזה טוב ויפה.. אבל בתור ידיד, לא יותר מזה.
עם הזמן נפגשנו יותר, אבא כמובן שאל "מה, בטלפון זה לא מספיק?"
אז לא, בטלפון זה לא מספיק. כמובן שלא שיתפתי למה, אבל בינתיים שינינו את הסטטוס מ'ידידים' ל'יוצאים'...
צבע העור שלו בכלל לא מזיז לי, להפך, אני אוהבת את הייחודיות של זה.
הוא נולד בארץ (ובכלל לא יודע אמהרית (אפילו אני לימדתי אותו מילה או שתיים) (-;

ראוי לציין שאני בחורה ששומרת על עצמה מאד, אני לא יוצאת עם בחורים סתם לכיף ולסיפוק יצרים, אלא לקשר יותר רציני (בתקווה) הוא הנשיקה הראשונה שלי ואני אוהבת אותו.
אני אוהבת את העיניים שלו, את ההקשבה שלו, את החכמה שבו, את המוטיבציה.. אנחנו יכולים לדבר כל היום וכשאנחנו לא ביחד אני יכולה לדעת מה הוא עושה ואוכל.. רק כי אני מכירה אותו כ"כ טוב, כשכואב לו, כואב גם לי וכו'..

אני לא מתכוונת להפרד ממנו בגלל דעה גזענית של ההורים שלי, אני יודעת שזה נובע מדאגה ואני מעריכה זאת, אבל הוא משהו מיוחד וגזענות זה לא מה שיהרוס את הקשר.

אבל מצד שני, אני לא רוצה לפגוע במשפחה ובסביבה שלי -החברים צוחקים על זה, האח דיי גזעני, אבל הם דיברו בטלפון וזה עבר יפה (:
החברות מפרגנות, ההורים נגד /: -והם אפילו לא יודעים שאנחנו ביחד!
הדאגה הגיעה למצב שאמא שלי התקשרה ב3 בלילה, כי היא התעוררה מחלום שאתיופי אונס אותי.
טוב, היא לא מכירה אותו וזה לא אומר לגביו כלום. אני מניחה שהחלום נבע מסטיגמטיות ותו לא.

דיברתי על זה עם חברה, היא אמרה שתכלס, אם הוא לא היה אתיופי -ההורים שלי היו מתים עליו.
אבל איך אני מראה להם את זה? אם כבר עכשיו הם לא מתלהבים מהרעיון (בלשון המעטה)
איך לדבר איתם (או לפחות עם אבא) על זה? לספר בכלל?

* * *
וסנאפ, אם אתה קורא את זה לפני שאני מספרת לך, שתדע שאני אוהבת אותך, ונלחמת כמה שצריך! והדעה שלך חשובה לי יותר מכל דעה אחרת, אז אנחנו עוד נדבר על זה... (-;

* * *
ותודה רבה (!!!) מראש לכל העוזרים (-: