כל חיי דאגו להציק ולגרום לי להרגיש מפגר ואפס, אף אחד לא מאמין בי...איך להתמודד?

שלום לכולם,
שמי לירן חייל עובד רס"ר בן 19, ויש לי קב"א 54. אני יודעי שאני יכול להגיע עם קב"א 54 להרבה מאוד תפקידים אפילו לקצונה אבל לא... אני עובד רס"ר למה? כי אף אחד לא מאמין בי, לא בצבא, לא במשפחה, לא חברים לא בסביבה! אני תכף אסביר הכל לפני כן אני מודה לך שנכנסת לפוסט שלי ואשמח אם תוכלו להגיב לי ולעזור לי כי אני מאוד מיואש.
אז ככה הכל מתחיל שהגעתי בכיתה ה' לעיר חדשה מרעננה לגבעתיים ושם סבלתי מהצקות חברתיות לאורך 8 שנים מכיתה ה' עד י"ב לא היו לי חברים ותמיד דאגו להציק לי גם המורים והאנשים בבצפר תמיד דאגו לגרום לי להרגיש מפגר, אני זוכר שבכיתה ח שהיה צריך לבחור תיכון באו אלינו והציגו לנו תיכון עם כיתת מצויינות ומאוד רציתי למרות שהציונים שלי לא התאימו אני בטוח שהיו עד הרבה חברה שאל התאימו אבל דווקא אותי המנהלת החליטה להשפיל מול כולם ואמרה : אתה אפילו בגרות לא תסיים, אתה תנשור מהתיכון אז כיתת מצויינות אתה רוצה ? " המשפט הזה נתן לי דרייב ובתיכון אומנם לא הייתי בכיתת מצויינות אבל הייתי מצטיין בלימודים והביטחון חזר לי למרות שבסביבה שלי המשיכו לזלזל בי ההורים וכל מי שרק יכל תמיד אבא שלי דאג להזכיר לי כמה אני ממוצע ויש אנשים שמכניסים אותי בכיס הקטן, אבל הביטחון לא ירד לי כי הייתי מצליח בלימודים. ואז הגיע הצבא יש לי קב"א 54 התיימנתי למסלול יוקרתי במודיעין עברתי את השלב הראשון אבל את הראיון לא ואז זרקו אותי חזרה לבקום ואלו זרקו אותי להיות עובד רס"ר אז יהיו מכם שיגידו " ייאלה מה איכפת לו זה בא בשמונה הולך ארבע וחצי מה הסיפור " אבל כן זה סיפור וזה מתסכל תנחשו איפה אני עובד רס"ר במודיעין. מתסכל אותי קודם כל בפניי עצמי כ"כ השקעתי בלימודים יש לי קב"א גבוהה למה אני צריך להיות עובד רס"ר אני מכיר 2 חברים עם קב"א 43 והם מנהלי רשת. למה אני צריך לבזבז תזמן שלי בלנקות עלים, בלהכין פינת עישון, ובעיקר מלהתבטל. ניסיתי במשך שנה לעבור מהתפקיד וזה לא עזר לא משנה כמה מכתבים שלחתי ולמלא גורמים פניתי זה לא עזר... בסביבה שלי תמיד דאגו לפסול אותי ולגרום לי להרגיש שאני אפס, תוך כדי אמא שלי חלתה בסרטן וזה גרם לי להסגר בתוך עצמי עוד יותר ואנשים חושבים שאני ביישן. ואז לפני חודש ביקשתי להתמיין לקצונה... בחיל אחר. עברתי ראיון אישי בהצלחה למרות החווד הגרוע ( המפקד שלי חושב שאני ביישן ואני לא מסוגל להצליח בחיים ) כ"כ שמחתי הרגשתי שאני עומד בפניי דרך חדשה בחיים שסוף סוף אוכל לממש את היכולות שלי טוב הוזמנתי לשני מפגשים שכללו בר אור ואז מגיע שלב המבדקים אני רואה שלא מזמינים אותי אני מתקשר מתקשר מנסים לסבן אותי את שפתאום אומרים לי שמע עברת ראיון אבל החווד שלך שלילי ולכן לא מעבירים אותך. נפלה עלי פצצה, את החווד הזה ראו עוד בזמן הראיון וגם עברתי ראיון בהצלחה אז למה פתאום לפסול אותי? אפילו מבדקים לא עשיתי? לפני יומיים אבא שלי ראה ששלוש בנים שהיו איתי ביסודי והציקו לי מאוד מאוד נהיו קצינים והוא יתפוצץ מכעס והתחיל לומר לי: אני יגיד לך את האמת הם יותר טובים ממך אתה כלום . זה הרגיז אותי כי בדיוק כמהום אני עברתי ראיון בהצלחה אבל להם נתנו הזדמנות והמשיכו איתם את הדרך ואיתי לא. והזלזול ממשיך היינו אצל סבתא שלי ואמא שלי אמרה שיש בי הרבה מה להתגאות וסבתא שלי אמרה שלא נכון שאין מה להתגאות בי אני מרגיש שכולם לא מאמינים בי לא המשפחה לא המפקדים לא מורים לא סביבה וזה לא שאני עד כדי כך מפגר. כבר נימאס לא יודע מה לעשות עם עצמי