קצת על עצמי: אני סטודנט לתארים מתקדמים, עני וחי בדוחק רב במעונות. אין לי ולא הייתה לי זוגיות בחיים.
החיים שלי הם: לקום בבוקר, ללכת למשרד (חדר עם מחשב שלי ועוד סטודנטים לתארים מתקדמים), לבוא למנחה שלי, לקבל ממנו משימות, לבוא לשיעורים פרונטליים ולעשות שיעורי בית ומשימות שקיבלתי. זה הכל. אין לי עוד דבר בחיים.
בנוסף, אני יכול לציין שאני אדם ביישן מטבעי, מופנם ולא משתף אנשים במה שעובר עלי. על פניו אדם שיראה אותי מהצד לדעתי יראה אדם בעל ביטחון עצמי בלבוש ומראה, שבלי בעיה ינהל שיחה בכל נושא ולא יתבייש לספר בדיחה גסה בקול רם. אבל זה לא יותר משריון שאני לובש בבוקר ומוריד ברגע שאני חוזר לחדר במעונות. שיחות עם ידידות שהיו לי בעבר (צבא, לימודים) מדי פעם התגלגלו לנושאים בוטים ובלי בעיה יכלתי לזרוק בשיחה "את באה לשם בטייץ' צמוד? נשמע מגניב, אני בא לראות" או לחלק מחמאות בחינם לבנות שהשקיעו בבוקר בלבוש ואיפור, לרבות מחמאות טיפה גובלות בהטרדה קלה (ברמת הבדיחה אולי, אבל בכל זאת).
בחיים שלי כרגע, אין לי שום מגע או שיחה עם בחורה שאני נמשך אליה. יש סטודנטיות במשרד שלי ויש בשיעורים, אבל הן פשוט לא מושכות אותי בכלל. באותה רוטינה של החיים שלי אין מקום בו אני אפגוש בחורה. וגם אם כן- בספק אם אני אצליח להתחיל איתה. פשוט אין לי ביצים לעשות את זה. ככה זה- אני איש סמרטוט נלעג, שלא יכול להשיג את מבוקשו שנמצא אולי מטר ממנו. והיו לי הזדמנויות בעבר שבדיעבד אם לא הייתי כל כך אהבל הייתי אולי מצליח בהם.
אני לא יכול ללכת למקום בילוי במטרה לחפש בחורה. זה יהיה בדיוק אותה סוג של פעולה שאני לא יכול לעשות: אין לי ביצים לצאת מהחדר במטרה למצוא מישהי. ושלא נדבר על זה שמקומות בילוי גורמים לי לסבל רב.
כמו שלא היה לי בעבר, בספק אם תהיה לי בעתיד אפשרות למצוא בת זוג. התנאים אולי ישתנו בעוד מספר שנים, אבל אני אשאר אותו דבר. אין לי שום דרך להגיש זוגיות? אני מרגיש שכנראה אני אצטרך לשקוע בקריירה בשביל לשכוח שאני בודד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות