יוצא עם בחורה מחו''ל ויש לנו ילד; המצב מחריף והסקס גרוע, היא לא משתנה! מה לעשות?

שלום לכולם, אני כותב כאן בפעם הראשונה, ומתנצל מראש אם יוצא ארוך לקריאה.
אז ככה, אני בחור בן 25, אני מגיע ממשפחה מועטת יכולת כלכלית,
כמו כן אנחנו לא ממש בקשר מסיבות אישיות.
במשך מספר שנים עבדתי וחסכתי כסף, להגשים את חלומי וטסתי ללמוד רפואה בחו''ל.
שם הכרתי בחורה מדהימה שנראתה כמו חלום שהתגשם והקשר הזה גם פיצה על הבדידות והנתק עם המשפחה.
הייתי בעננים ובלהט הרגע קיבלתי החלטה חפוזה, ותוך חודש ימים בלבד התארסנו, אבל אמרתי שאנחנו חייבים לגור לפחות שנה שנתיים ביחד לפני שנחליט להתחתן
תוך כדי אני ממשיך ללמוד והמשפחה שלי מאוד לא מרוצה מבחירת ליבי.
לאחר תקופה קצרה האמא של ארוסתי חולה בסרטן ובגלל קשיים כלכליים של משפחתה ורצון עז שלי לעזור גייסתי כספים והצלתי את חייה.
מאז שהאמא חלתה הכל החל להסתובב סביבה והמקום שלנו בזוגיות מאוד ירד בסדר העדיפויות,
גרתי במעונות והם הציעו להקל עליי ולעבור לגור איתם בדירה שכורה.
ואז אני מגלה שבת הזוג שלי בהריון, אני מבקש לעשות הפלה כי הלימודים שלי עוד ארוכים וכלכלית פשוט לא נעמוד בזה.
אבל בסוף אני מוותר לה, היא פוחדת מההפלה ומהשלכותיה הרפואיות ובוחרת להמשיך את ההריון.
כל תקופת ההריון אני מטפל בה מאכיל אותה לומד ואמא שלה עוברת טיפולים, מצחיק אבל אני מטפל באמה יותר ממנה,
אנחנו לא נשואים והמשפחה שלי מפצירה בי לנתק איתה קשר.
נולד התינוק, אני הכי משקיע שאפשר ועוזר המון אבל לפעמים גם עצבני ומיואש כי בשנה הראשונה של הזוגיות נפלו כל כך הרבה אתגרים והזוגיות ירדה לתחתית סדר העדיפויות.
אין אנחנו, אין יחסי מין תקינים אין כלום ונוסף יש עול כלכלי עצום.
ובנוסף אנחנו חיים עם אמה שחולה בסרטן בדירה פיצית וזה כשלעצמו לא פשוט. אני עדיין ממשיך את לימודי.
הילד גדל ואז עיני נפקחות ואני מגלה מציאות עגומה, בדיעבד בת הזוג שלי היא ממש לא מה שחשבתי:
לא לומדת ולא עובדת חיה על חשבון ההורים, לא רוצה לעזור בבית בכלום,
גם לא לחמם אוכל לאמה שהיא מצהירה שהיא אוהבת, כשזו, חולת סרטן חוזרת מהעבודה,
לא רוצה לצאת לקניות ולעזור בשום דבר, לא לצאת לטייל או לקלח את הילד, הפסיקה להשקיע בעצמה והתחילה להזניח, הסקס גרוע או אין בכלל, אם אני יוצא אני צריך לספק הסבר מפורט לכמה זמן ולאן,
חברים אין לי פשוט כי אין לי זמן
כבר הרבה פעמים דיברנו על זה שזה לא יכול להמשיך ודבר לא השתנה רק החריף,
התחלתי להיות עצבני בדיכאון הפסקתי להשקיע כמו פעם והתחלתי להתפרץ עליה,
ניסינו לדבר עוד פעמים רבות, אמרתי לה שאני מצטער אבל מאוד רע לי עם המצב הזה והיא לא עושה עם זה כלום, והיא מבטיחה שהכל ישתנה, וזה חוזר חלילה, והכל נהרס, אני כבר לא יודע אם אני אוהב אותה ואין לי כוח למערכת יחסים הזאת, לרעש מהתינוק שהבאופן טבעי מרעיש, לאמא החולה שמתערבת לנו כל הזמן ביחסים נמאס לי
ואז אני אומר אני רוצה לעזוב, אני אמשיך לעזור ולתמוך בילד בהתחשב במגבלות ובלימודים שלי ולאחריהם
ופשוט לא נותנים לי סוחטים אותי רגשית בצורה איומה היא והאמא
אני מוצא את עצמי פוזל לעבר בנות אחרות, לכל דבר אחר ורק לא לזה
אנחנו עדיין לא נשואים
וגם בזה מפעילים עליי לחץ
אני אולי נשמע סמרטוט אבל אני רחוק מלהיות כזה
אני מבולבל מאוד, המשפחה שלי הפנתה לי עורף, אני לבד בחו''ל, ויש עוד ילד קטן שאני חייב לחשוב עליו
מה עליי לעשות חברים יקרים?