שלום לכולם.
רציתי לשתף בסיפור שלי, באופן אנונימי, כי באופן גלוי זה פשוט קשה מדי בחברה שאנו חיים בה.
אני מאוהבת בבחור ערבי שאני לומדת איתו באוניברסיטה. אנחנו בקשר כבר שנה בערך, הכוונה ב״קשר״ היא שאנחנו ביחד, זוג.
עברנו המון עליות וירידות, המון משברים, הוא תמיד שם בשבילי, תמיד מרים אותי למעלה ופשוט הבן אדם הכי מקסים בעולם.
כמו שאני לא מאמינה בדת, גם הוא לא מאמין בדת. שנינו בערך אתאיסטים, רק שאצלי כתוב ״יהודייה״ בתעודת זהות, ואצלו כתוב שהוא ערבי מוסלמי.
קרה לי כמה וכמה פעמים שנפרדתי ממנו בגלל לחצים של החברה. אף אחד לא יודע על הקשר שלנו חוץ מחברה טובה שלי וחבר טוב שלו, אבל בהתחלה היה לי נורא קשה להיות בקשר כזה בסתר.
הוא אפילו בא אליי הביתה כמה פעמים, ללימודים בעיקר, ומאוד התחבב על המשפחה שלי, אבל כמובן שלא בצורה של בן זוג אלא כבן אדם.
אני רוצה כבר לצאת עם זה החוצה, לספר לעולם שבחוץ ולהיות גאה בגבר שמצאתי.
אני מרגישה שמצאתי את החצי השני שלי, כבר שכחתי מי אני בלעדיו.
מדובר בקשר בוגר, לא בקשר של שני ילדים ולא בקשר חדש. אנחנו אפילו ישנו ביחד כמה פעמים ולפעמים מבלים ימים שלמים ביחד, עברנו הכל ביחד- שמחה, עצב, כעס, עצבים, אהבה, לחץ, וכל מצב שאפשר לדמיין.
השאלה שלי היא:
מה אתם חושבים על קשר כזה? איך הייתם מגיבים בתור החברה שבחוץ? ומה הייתם עושים במקומי?
תודה רבה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025