היי, שמי הוא שלי ואני בת 14.
בערך בכיתה ב' התחלתי לרמוט את הריסים שלי, משום סיבה מוגדרת. אמא שלי הייתה תמיד אומרת לי שהייתי נראת כמו ילדה חולה ושאני צריכה לתת לריסים שלי לגדול כי אם אני אתלוש אותם יותר מידי השורש בסוף גם ייתלש והריסים שלי לא ייצמחו יותר, שלא נדבר על זה שהמון לכלוכים נכנסים לי לעיניים כי אין ריסיפ שימנעו מהם להיכנס. אני אפילו לא זוכרת איך זה התחיל, אבל בסופו של דבר הפסקתי והריסים שלי צמחו אחרי כמה זמן. עם זאת גם בכיתה ה' או ו' בערך התחלתי להוציא קליקים באצבעות, מה שמאוד לא בריא לעצמות וגם על זה אמא שלי מעירה לי המון. היידים שלי כבר מתחילות לרעוד והבעיה הזאת זה לא רק באצבעות, גם בגב וברגליים. חזרה לנושא הריסים, לפני שנה בערך, טסתי לח"ול, ושם התחלתי פשוט לרמוט את הריסים שלי מחדש. לפעמים עם פינצטה אך רוב הפעמים עם הידיים. ברור שזה כואב לי כשאני עושה את זה, אבל אני אוהבת את הכאב הזה. עשיתי קצת מחקר וחיפשתי באינטרנט ולהתמכרות הזאת קוראים טריכוטילומניה. זה דיי שכיח. היא מתבטאת בזה שתולשים חלקי שערות בגוף כדי להפיג לחץ או פחד (בערך משהו כזה). בגלל שתלשתי כול כך הרבה ריסים זה כבר נראה לעין, אז אני שמה אייליינר כדי להסתיר את זה, אבל אני חייבת לשים אייליינר בכל מקום ובכל יום לבצפר, ומתישהוא זה מייאש מאוד ואמא שלי גם לא מפסיקה להציק לי בקשר לזה. הייתי רוצה מאוד שהריסים שלי ייצמחו ושאפסיק להזיק לעיינים שלי כל הזמן אבל אני פשוט לא מסוגלת, אני כבר התמכרתי לזה ברמה גבוהה מאוד. מה לעשות?
תודה, שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות