שלום לכם, יש לי את האמא הכי טובה בעולם (אני לא אובייקטיבית, אבל לא קיימים אנשים כמוה).
אמא שלי מקדישה את כל כולה לילדים שלה, לא קונה לעצמה איפור, בגדים או מותרות כלשהי.
עובדת מהבוקר עד הערב כדי לפרנס אותנו.
ההורים שלי חוו קשיים כלכליים, כך שמגיל צעיר מאוד (14) הייתי צריכה לעבוד (למרות התנגדותם של ההורים שלי) כדי לעזור להורים ולהרשות לעצמי דברים שכל נערה מקבלת.
אמא שלי מסרבת לדאוג לעצמה ולטפח את עצמה, מקדישה את כל כולה לנו.
בגדים, בשמים, קרמים, נעליים, הכל אני קונה לה למרות שהיא כועסת על כך.
מרוב שהיא מסרבת לבזבז על עצמה, היא נמנעה מלעשות בדיקה רפואית שהיא זקוקה לה בגלל המחיר. בוודאי שקבעתי לה תור והלכתי איתה ביחד ושילמתי, וברוך ה' הכל טוב.
המקרה שאני רוצה לספר עליו קרה לפני שנה בערך.
אמא שלי הגיעה אליי לעבודה, אני עובדת בעבודה נורא מכובדת (עם אנשים שנולדים עם כפית זהב בפה). ואני נלחמתי כדי לעבוד שם, רק בגלל שהמליצו עליי בחום הצלחתי להגיע לשם. בלי התנשאות כלשהי, אני עובדת מאוד חרוצה, כי אני רוצה להוכיח את עצמי ולהתקדם, אני מאוד שאפתנית. אף פעם לא התביישתי לומר מאיפה אני (למרות שהשכונה שלי נחשבת לשכונת עוני).
אמא שלי הגיעה לעבודה שלי ונראתה ממש מוזנחת.
אני לא יודעת איך לנסח זאת, אבל היה לה שפם אפילו. פחדתי שיראו אותה מהעבודה ופשוט לא הסכמתי לה להיכנס למשרדים. אני יודעת שהיא נפגעה ואני כל כך מצטערת על כך. אמא שלי זה האדם היקר לי בעולם. היא מצחיקה, היא יפה, היא חכמה.
אגב, היום זה כבר לא יקרה, כי לימדתי את אמא שלי לדאוג לעצמה, והיא מטפחת את עצמה ונראית יפהפייה. מה זה מעיד עליי? ומה אני יכולה לעשות כדי להמחיש לה כמה שאני מצטערת?
היא לא מזכירה לי את זה כי היא בן אדם טוב מדי.
אבל המבט הפגוע והמאוכזב שלה באותו רגע לא יוצא לי מהראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות